שביל ישראל #1 – ממִצְפָּה אל מרגלות הארבל

השביל הזה מתחיל כאן. מתחילים ללכת בשביל ישראל.

לפני שנתחיל, כמה מילים של גילוי נאות. המחשבה ללכת ולטייל בשביל ישראל ולקבל את התואר "שביליסט", מסתובבת אצלי בראש כבר שנתיים – שלוש. בהיותי אדם עובד (עדיין), הבנתי שלעשות את שביל ישראל "במכה אחת", כמו החבר'ה הצעירים שהשתחררו עכשיו מהצבא, זה לא יהיה הרעיון הכי טוב. אז איך עושים את השביל ? מצטרפים לאחת מהקבוצות המודרכות ההולכות בשביל טיפין טיפין, יום אחד בכל חודש. אז המחשבה והרצון קיימים, וגם יש איך, אבל איכשהו בכל שנה זה איכשהו נדחה לשנה הבאה.

השנה החלטתי שזהו. עד כאן. השנה אני מתחיל לעשות את השביל וזהו, בלי תירוצים. הצטרפתי לקבוצת מטיילים שאורגנה על ידי בית ספר שדה כפר עציון במסגרת תכנית שנקראת "שביל של יום" ובמסגרתו נלך לאורך השביל יום אחד בכל חודש, וכך במשך 5 שנים נסיים את השביל כולו.

אז נתחיל עכשיו בסדרת טורים שהנושא שלה יהיה שביל ישראל. אשתדל למעט במלל ולהרבות בתמונות על מנת לשתף אתכם, במקסימום חוויה ומינימום חפירה. זהו, יוצאים לדרך.

כך מצאתי את עצמי, בבוקר אחד, באוטובוס הנוסע למקטע הראשון, מהמושבה מצפה שליד טבריה אל מרגלות הארבל, בהובלת המדריכה סגולה זמירי.

נקודת המוצא היא המושבה מִצְפָּה, הממוקמת בבקעת הארבל, לא רחוק מטבריה. המושבה הוקמה בשנת 1908, על ידי אנשי העליה השניה, כמושבה של יק"א (תרגום מאנגלית של  Jewish Colonization Association-  JCA החברה היהודית להתיישבות(. שמה של המושבה ניתן לה בשל היותה צופה על הכינרת.

בקעת ארבל

לאחר סבב היכרות קצר והדרכה של סגולה על המושבה, אנו יורדים ממצפה, חוצים (בזהירות) את כביש 7717 אל נחל רקת, הנושא את שמו של הישוב רקת הנזכרת במקרא, בגבול נחלת שבט נפתלי –  "וערי מבצר….וחמת רקת וכנרת" ( יהושע יט, לה) וממנו עולים אל פאתי המושב כפר חיטים.

המושב כפר חיטים הוקם על אדמות שנרכשו עוד בשנת 1878 (תרל"ח) במטרה לנטוע במקום פרדס אתרוגים כאשר רווחי הפרדס יועדו לתמיכה ביישוב היהודי בטבריה. בתחילת המאה ה-20 נרכשות האדמות על ידי הקרן הקיימת לישראל ובשנים 1913 ו- 1923 נעשו נסיונות ליישב את המקום. במהלך מאורעות תרפ"ט המושב הותקף ע"י ערביי הסביבה ובשנים שלאחר מכן ננטש. בסוף 1936 מקימים את המושב מחדש, במסגרת יישובי חומה ומגדל. מאז פועל המושב כמושב שיתופי חקלאי.

נחל רקת, הכינרת ושם ? הרי גולן

מכאן ממשיכים לאורך גדר המושב אל דרך נופית העוברת לאורך שפת בקעת הארבל כאשר ממזרח, לאורך הדרך, נשקפת הכינרת עד אשר הדרך מתעקלת מערבה, על שפת מצוק הארבל ומצפון לנו בקעת גינוסר. כך, לאחר הליכה של כ – 7 ק"מ אנו מגיעים אל הגן הלאומי ושמורת הטבע ארבל.

בקעת גינוסר והכינרת

אנו מתכנסים לתצפית והסבר של סגולה מהמצפור על שם החייל רועי דרור שנהרג למרגלות הארבל בעת אימון, על הנוף המדהים הנשקף מהארבל מזרחה וצפונה. וממשיכים אל מרכז המבקרים הקטן לארוחת צהריים.

מצוק הארבל, המתנוסס מעל הכנרת, משקיף לגולן לחרמון ולהרי הגליל ומהווה את לבה של שמורת הטבע ארבל, ואת הגן הלאומי ארבל המקיף אותה. הגן הלאומי ושמורת טבע ארבל כוללים גם את הר ניתאי, הר סביון, נחל ארבל וכן שני יישובים קדומים שהותירו שרידי שני בתי כנסת מפוארים וחומה מימי המרד הגדול.

מצוק הארבל

לאחר שסיימנו את ארוחת הצהריים אנו מתקדמים את שפת המצוק, אל השביל היורד לואדי חמאם. בחלק הראשון של  הירידה מהמצוק אנו נעזרים בכבלים ויתדות הנעוצים בסלע. לאחר מקטע זה בו יורדים כמה עשרות מטרים, ממשיכים לרדת בשביל לאורך המצוק.

יורדים במצוק #1
יורדים במצוק #2

במצוק פעורות מאות מערות שנוצרו בראשיתן בתהליך טבעי (קארסטי). מאוחר יותר נחצבו המערות הטבעיות והורחבו ביד אדם למטרות מגורים בתקופות קדומות.

מערות המסתור במצוק הארבל

בסוף תקופת החשמונאים המקום נתפס בידי המורדים בהורדוס אשר חצבו במערות בורות מים, אולמות מגורים, בורות איסום, מכלולי מדרגות ומקוואות. המורדים מצאו את המערות כמקום מסתור אידיאלי, וכך מתאר יוסף בן מתיתיהו את היתרונות הצבאיים של המערות : "המערות האלה נמצאו בצלעות הרים תלולים ומכל עבר לא יכול הצבא לגשת אליהן, כי רק משעולים צרים ונפתלים הוליכו אל פי המערות, והצלע אשר מעבר פני המערות מלמעלה, ירד אל תהום עמוקה והיה זקוף על פי תהום" (תולדות מלחמות היהודים עם הרומאים", ספר א', פרק ט"ז-א').

הורדוס נלחם בגליל כנגד מתנגדיו, תומכי אנטיגונוס, תוך ביעור קיני ההתנגדויות, שמרכזן היה במערות שליד הארבל. בהמשך, בעת המרד ברומאים נתפס המקום שוב על ידי המורדים. לאחרונה סיימה רשות הטבע והגנים את הכשרת חלק מהמבצר החשמונאי לכניסת מטיילים ואנו כמובן לא מוותרים על האפשרות לראות את המערות בהם התבצרו המורדים מבפנים.

ממערות הארבל ממשיכים לרדת בשביל התלול אל הישוב חמאם בבקעת גינוסר ובדרך מציץ עלינו שפן סלעים.

שפן סלעים סקרן

לאחר סיום הירידה מהארבל, נוסעים לסיור קצר בטבריה ומשם בחזרה הביתה.

איך מגיעים ? היכן מסיימים ?

·      אל המושבה מִצְפָּה מגיעים מכביש 77 (צומת גולני – טבריה).

·      נקודת ההתחלה – בקצה המושב, מצפון לבית המזכירות

·      את המסלול מסיימים ליד בית העלמין של הישוב הבדווי חמאם (כביש 807)

·      מפת סימון שבילים 2 (גליל)

·      נדרשת הקפצת מכוניות

* * *

הכותב הוא, בין היתר, צלם (חובב) ומדריך מסעות לפולין. את הטור הזה וטורים נוספים ניתן לקרוא בשבועון "נופים & נופשים" ובבלוג באתר.

 

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.