שביל ישראל #3 – ממצד תמר אל מעבר אשמדאי

אנו  בדרכנו אל מסלול היום השלישי, בתוך סדרת הטיולים בעונת החורף, בהם נחקור ברגליים את איזור המכתשים. במסע היום אנו נגיע שוב אל המכתש הקטן, הוא מכתש חצרה, אך הפעם נגיע אליו מצפון ונסיים את המסלול בתוכו.

נקודת המוצא הינה מצד תמר, הצמוד לכביש 25, כ-23 ק"מ ממזרח לדימונה. מצד תמר הוא מצודה מהתקופה הרומית -ביזנטית שהיתה פעילה במשך כ-450 שנים, בין המאה ה-3 למאה ה-7 לספירה. המצד ממוקם בראשו של מעלה תמר היורד מרכס חצרה אל הערבה ודרום ים המלח ושימש כתחנת מעבר של הנבטים בציר התנועה המוביל מהרי מואב בעבר הירדן אל ממשית ומשם מערבה אל חופי הים התיכון. כמקורות מים למצודה שימשו עין צפית ומאגרי מי שטפונות באזור. כאשר השתלטו הרומאים על מדינת הנבטים בשנת 106 לספירה, נכבש מצד תמר ושולב בקו המוצבים המדברי הרומי– לימס פלשתינה, עד לכיבוש הערבי של ארץ ישראל.

 

מצד תמר

על מנת לחצות את כביש דימונה-סדום (כביש 25) אנו משתמשים במעביר המים. לאחר היציאה ממעביר המים, בצד הדרומי של הכביש, אנו מוצאים את העליה הראשונה ליום זה, אל הרכס שמעל נחל צפית וממנו עורכים תצפית על האיזור.

ככה זה כשאין מעבר חציה

נחל צָפִית  החוצה את רכס חצרה, חוצץ למעשה בין הנגב מדרום למדבר יהודה מצפון. אורכו כ-25 קילומטר  והוא יורד במפל גבוה ומספר מפלים נמוכים יותר, אל חלקו התחתון  בו הוא נשפך לנחל צין. בחלקו העליון של הנחל נובע מעיין – עין צפית. באפריל 2018 אירע בחלקו התחתון של הנחל אסון נחל צפית, כאשר עשרה נערות ונערים ניספו בשיטפון בזק בעת שטיילו בנחל.

אנו יורדים אל ערוץ הנחל ועולים כקילומטר במעלה הערוץ, עד שמגיעים לאיזור בו רואים הרבה קני סוף. סגולה, המדריכה, מגלה לנו כי הימצאות קני סוף מעידה על מאגר מי תהום מתוקים הנמצאים סמוך לפני הקרקע, זאת מכיוון שקני סוף רגישים למליחות מי התהום. אכן, הגענו לעין צפית. נווה מדבר קטן וירוק באמצע שומקום.

עין צפית

אנו חוזרים אל שביל ישראל ומטפסים אל הגדה הדרומית של נחל צפית ואל רכס חצרה, כאשר מגמת פנינו דרום מערב, אל קיר מכתש חצרה, הוא המכתש הקטן.

ההולכים בשביל

לאחר הליכה של כ- 4.5 ק"מ נוספים, אנו מגיעים אל ראש מעלה חצרה. ליד ראש המעלה אנדרטה לזכרו של דוד אייזנברג, בן גרעין השומר הצעיר שבמהלך טיול תנועה בפסח תשט"ו (1955) מת מהתייבשות.

המכתש הקטן – מבט מראש מעלה חצרה

לצד מעלה חצרה יש דרך ג'יפים החסומה בסוללות עפר. הדרך נפרצה על מנת להניח קו צינור מים מהקידוח בתחתית המכתש, ומאז שימש כמסלול אתגרי לנהגי ג'יפים בשטח. לאחר שנהג אחד הג'יפים נהרג כאן בהתהפכות הג'יפ בו נהג, החליטה רשות הטבע והגנים לחסום את דרך הג'יפים.

סגולה, המדריכה, מנצלת את הפסקת הצהריים ואת היותנו במצב הקשבה ומסבירה, או יותר נכון מנסה להסביר, איך נוצר מכתש. וכך זה מתחיל : מהי ההגדרה המדעית למכתש, היא שואלת, ומייד עונה במשפט שלא יישכח : "מכתש הוא בקע ארוזיבי ברום אנטיקלינה אסימטרית" ואז עוברת לפירוש המילים וחיבורם שוב למשפטים. זהו. כאן איבדתי אותה. מצטער.

לא נלאה בדברים אבל כנראה שיש סיבות טובות מאוד לכך שכאן נוצר מכתש, מה גם שמדובר במכתש השלישי בגודלו, ואחד מ-5 מכתשים בעולם כולו, בנוסף למכתש רמון והמכתש הגדול, שכולם נמצאים רק בישראל.

שקיעה במכתש הקטן #1

את הירידה מראש מעלה חצרה אנו כבר עושים בשקיעה הצובעת את ההרים בגוון אדמדם. אנו יורדים בשביל תלול למדי ובקרקעית המכתש אנו מוצאים גושים של סלע אבן חול בחגיגה של צבעים, שמינרלים שונים צובעים אותם בכל צבע אפשרי.

אנו מתקדמים אל הדופן המזרחית של המכתש, בה נפער בין קירות המכתש פתח שנוצר ע"י נחל חצרה המנקז את מי השטפונות אל הערבה. נחל חצרה חושף גם את מרבדי החול הצבעוני המצויים בקרקעית המכתש.

שקיעה במכתש הקטן #2

במוצא הנחל מהמכתש ניצב בעבר סלע גדול שחסם את הכניסה, והפלמ"חניקים שטיילו באיזור בשנות ה-40 של המאה הקודמת קראו לו "סלע אשמדאי". השם לקוח מהאגדה  המספרת שאת הסלע זרק מלך השדים – אשמדאי, כדי למנוע כניסה אל ארמונו. אשמדאי או לא, בשנת 1959 פוצץ "סלע אשמדאי" לצורך ביצוע קידוח המים במכתש, ומאז לא נשאר זכר לא לסלע ולא לאשמדאי והכניסה למכתש אפשרית לכל כלי רכב, כולל האוטובוס שהגיע לקחת אותנו בחזרה צפונה.

*  *  *

איך מגיעים ? היכן מסיימים ?

נקודת ההתחלה – חניון מצד תמר, צמוד לכביש 25 (בין דימונה לצומת הערבה).

נקודת הסיום –  שער אשמדאי  (היציאה מהמכתש הקטן אל כביש 90).

מפת סימון שבילים 14 (מכתשים)

נדרשת הקפצת מכוניות

 

הכותב הוא, בין היתר, צלם (חובב) ומדריך מסעות לפולין. את הטור הזה וטורים נוספים ניתן לקרוא בשבועון "נופים & נופשים" ובבלוג באתר www.yoav-armoni.info

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.