שביל ישראל #4 – הסנפיר והכרבולת

בסיפור של היום אנו במסלול היום הרביעי במסגרת מסעות "שביל של יום תש"פ" של ביס"ש כפר עציון. המסלול הוא חלק מסדרת הטיולים באיזור המכתשים. במסע היום אנו מגיעים הפעם אל המכתש הגדול, הוא מכתש חתירה, כאשר אנו מתחילים את המסלול ממפעלי הפוספטים באורון, מטפסים על שולי הר כרבולת, בקיר המזרחי של המכתש, יורדים אל תוך המכתש ויוצאים ממנו תוך טיפוס על הר סנפיר ומשם גולשים אל עין ירקעם.

המסלול מתחיל משער מפעל הפוספטים באורון, על כביש 206. הסבר קצר של המדריך, גדי חיימוב, על מפעל הפוספטים ויוצאים לדרך.

נכנסים לערוץ הנחל שממערב לכביש ומתקדמים למפגש עם שביל ישראל. את מסילת הברזל המשמשת את רכבות המשא המובילות את הפוספטים, ממישורי צין ואורון לנמל אשדוד, אנו חוצים דרך מעביר המים ואז עולים בשביל התלול על המצלעות המזרחיות של המכתש.

מצלעות המכתש

ההר שאנו מטפסים בשיפוליו נקרא "הר כרבולת" בשל צורתו המשוננת מזכירה כרבולת של תרנגול והוא חלק מרכס חתירה. במסלול היום אנו מטפסים במקטע שאורכו כקילומטר וחצי מגובה של 330 מטר לגובה של 460 מטר, שיפוע ממוצע של 8.6%. בשלב מסויים אנו נפגשים עם השביל המסומן בכחול ופונים צפונה. גדי מבטיח שאת מסלול הר כרבולת עצמו נעשה בשלב מאוחר יותר וההודעה הזו, משחררת, איך לומר, אנחת רווחה מחלק מהחברים לקבוצה.

מסילת הברזל לאורון ומסוף נחל צין. בעתיד – אולי לאילת
חוצים את מסילת הברזל

אנו מתקדמים בשביל הכחול, בחצי הגובה של המצלעות במקטע של כקילומטר וחצי נוספים לכיוון צפון, ומתחברים שוב לשביל ישראל. כאן השביל מתחיל לעלות, ולעלות, ולעלות, מרום של כ-450 מ' לרום של כ-510 מ', ואז, מגיעים אל שפת המכתש שנפרש לעינינו במלוא הדרו. זה פשוט וואו… רק כדי לראות את מה שאנו רואים היה שווה להגיע לכאן.

המכתש הקטן, הדופן הדרום מזרחית

אנו מקבלים מהמדריך, גדי, הסבר על המכתש הגדול, וגם כאן נציג את המכתש הזה בכמה מילים.

המכתש הגדול או בשמו המדויק: מכתש חֲתִירָה (כיום נקרא גם "מכתש ירוחם")  הוא השני בגודלו במכתשי הנגב, ולמעשה בעולם כולו. המכתש ממוקם ברכס חתירה כ-7 קילומטרים דרום-מזרחית ליישוב ירוחם ומכאן שמותיו.

אורכו של המכתש 14 ק"מ ורוחבו 6 ק"מ. עומקו המרבי הוא 410 מטרים והוא מנוקז על ידי נחל חתירה.

מכאן ממשיכים צפונה לאורך המצוק, על שפת המכתש, כ-2 קילומטרים נוספים עד שמגיעים לפיצול שבילים – שביל מסומן ירוק לכיוון מזרח אל הר סנפיר (שאליו נגיע מאוחר יותר) ושביל מסומן שחור, לכיוון צפון-מערב, היורד דרך המצוק אל קרקעית המכתש.

מכאן יורדים אל המכתש הקטן

אנו פונים אל המסלול המסומן בשחור ומגיעים את מקטע הירידה בקיר המצוק. זהו מקטע המחייב שימוש ביתדות וכבלים, ובסיומו שביל תלול אל קרקעית המכתש. משם ממשיכים בשביל המסומן שחור אל איזור החולות הצבעוניים, שם אנו נחים מעט ואוכלים ארוחת צהריים.

החולות הצבעוניים נוצרו בתהליך של התפוררות שכבות סלעי היסוד וכך נוצרה שכבת אבן החול שנחשפה במהלך הווצרות המכתש. לאחר ארוחת הצהריים, אנו מסתובבים מעט בין שכבות אבן החול במגוון צבעים, המתפוררת במגע. צבע אבן החול הינו בהתאם למרכיבי התחמוצת המינרלית שבתוכה – הצבע האדום מקורו בתחמוצת ברזל, הירוק נוצר מתחמוצת נחושת, הצהוב ממנגן והכתום מגפרית.

החולות הצבעוניים

אנו ממשיכים מזרחה, אל השביל המסומן בירוק, העולה אל ה"סנפיר הקטן". העליה אל "הסנפיר הקטן" אמנם קשה, אך בהמשך אנו צריכים לעלות אל "הסנפיר הגדול". הרי הסנפיר נקראים כך עקב צורת דפנות המכתש המזכירות סנפיר.

אז כן, לאחר העליה המאתגרת אל הסנפיר הקטן אנו מתיישבים לנוח לרגע, פוגשים טריסטרמית שמלווה אותנו (בטח מצפה ללקט איזה פירור) ואז מטפסים אל הסנפיר הגדול, וכשרואים את הירידה ממנו, מבינים על מה ולמה נקרא שמו סנפיר. איכשהו מתברר די מהר כי הירידה, משום מה, מסובכת וקשה יותר מהעליה אבל כנראה שאין ברירה. אי אפשר להישאר כאן על ראש ההר וחייבים לרדת…

עולים אל הסנפיר
טריסטרמית במעלה אל הסנפיר

בסיום הירידה חוצים שוב את מסילת הברזל דרך מעביר המים ואת הכביש, ואז מגיעים לדובדבן שבקצפת, שכל המאמץ הזה היה שווה כדי להגיע אליו – עין ירקעם.

עין ירקעם הוא מעיין עונתי הנובע בעיקר בחורף עקב עליית מפלס מי התהום אל מעל פני הקרקע. ליד המעיין יש גב מים גדול המתמלא בחורף במי שטפונות. לקראת סוף הקיץ נשארים מים מעטים בחלקו התחתון של הגב, אך מי התהום של המעיין נותרים יחסית גבוהים ובעלי החיים מהאזור מצליחים להגיע אליהם. המעיין מוקף בצמחייה רבה, בעיקר קנה ואשל. בקיר הגדה הצפונית של הנחל חצובות מדרגות עתיקות שככל הנראה, שימשו להורדת גמלים לשתייה מהגב. בסמוך למעיין נמצא מצד ירקעם מן התקופה הביזנטית ששימש כנקודת אבטחה.

עין ירקעם #1
עין ירקעם #2

כאן אנו מסיימים את המסלול, עולים לאוטובוס וחוזרים צפונה.

*  *  *

איך מגיעים ? היכן מסיימים ?

נקודת ההתחלה – שער מפעל הפוספטים באורון, על כביש 206

נקודת הסיום –  חניון עין ירקעם על כביש 206

מפת סימון שבילים 14 (מכתשים)

נדרשת הקפצת מכוניות קצרה

הכותב הוא, בין היתר, צלם (חובב) ומדריך מסעות לפולין. את הטור הזה וטורים נוספים ניתן לקרוא בשבועון נופים & נופשים ובבלוג באתר www.yoav-armoni.info

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.