אז מה הסיפור עם מנדלבליט? עושים סדר

כתבת ערוץ 13 אילה חסון חשפה בסוף השבוע עובדות מפתיעות שיכולות להיות רעידת אדמה משפטית ופוליטית אם יתבררו כמדויקות.

הכל התחיל בפרק א' – פרשת הרפז.

לפני כעשור, הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי נחשף למסמך שמאדיר את שמו של המועמד להחליפו אלוף במיל' יואב גלנט, ומכפיש מועמדים אחרים. המסמך, שנודע תחילה כ'מסמך גלנט', הפך במהירות ל'מסמך הרפז' כשהתברר שהוא מזוייף ונועד בעצם להכפיש את גלנט עצמו ולהציגו כחתרן ומחרחר ריב. הרפז, אגב, הוא הקצין שמסר את המכתב ש'התגלגל לידיו' לאנשי הרמטכ"ל.

סערה ציבורית התעוררה, וחקירה נפתחה בעקבותיה. עד היום לא ידוע מי עומד מאחורי המסמך המזוייף.

מי שהיה הפרקליט הצבאי הראשי באותם ימים הוא מיודענו ד"ר אביחי מנדלבליט. שמו נקשר לפרשה והוא אף נחקר, בחשד לעיכוב של כ-24 שעות בהן ידע על המסמך המצוי בלשכת הרמטכ"ל אשכנזי, ולמרות חובתו המשפטית לא דיווח על כך. חשד נוסף הוא כי מנדלבליט הפעיל את קשריו בלשכות היועמ"ש כדי לקבל מידע על החקירה נגד הרמטכ"ל אשכנזי, ואולי אף לנסות להשפיע על מהלך החקירה.

הפרקליט הצבאי הראשי אביחי מנדלבליט, 2011. צילום: קובי גדעון, פלאש 90

צו איסור פרסום שהוטל על פרטים רבים בפרשה מונע חשיפת שיחות שהוקלטו, ומעלות סימני שאלה על דרך הפעולה של מנדלבליט. לפני כחודש פרסמה אילה חסון, ככל הנראה בניגוד לצו איסור הפרסום, קטעים מתוך הקלטת שיחה של הפצ"ר מנדלבליט עם הרמטכ"ל אשכנזי, בה מבטיח לכאורה מנדלבליט: "אני אסגור לך את העניין". הפרקליטות קבעה כי מדובר בהאזנת סתר, ולכן לא ניתן להשתמש בה כראיה נגד מנדלבליט. התיק נגד מנדלבליט נסגר, בעילה מפתיעה שניגע בה בהמשך.

פרק ב' בסיפור מנדלבליט הוא המינוי שלו לתפקיד היועמ"ש, בהליך שמעורר כעת סימני שאלה משמעותיים.

ד"ר מנדלבליט השתחרר משירותו כפרקליט הצבאי, ומונה למזכיר הממשלה. כשהיועץ המשפטי דאז יהודה וינשטיין עמד לקראת סיום תפקידו, עלה שמו של מנדלבליט כמועמד לתפקיד המשפטי הבכיר. קופת השרצים בדמות החקירה נגדו בפרשת הרפז יכלה לסכל את המינוי, אלא שכאן נכנסת עילת סגירת התיק כגורם משמעותי ביותר.

ישנם שלוש עילות אפשריות לסגירת תיק: חוסר עניין לציבור, וחוסר ראיות – שתיהן משאירות עננה של ספק על החשוד. עילת הסגירה השלישית היא חוסר אשמה, ובמלים אחרות – החלטה שהחשוד לא אשם בעבירה בה נחשד. זוהי העילה היחידה המנקה חשוד מאשמה.

על פי תקדימים משפטיים, ישנה בעייתיות גדולה במינוי אדם לתפקיד שיפוטי, אם חקירה נגדו נסגרה בעילה אחרת מאשר חוסר אשמה. ברור, לכן, שאביחי מנדלבליט היה מעוניין מאוד שהתיק נגדו יסגר בחוסר אשמה – דבר שיסלול בפניו את הדרך להתמנות ליועמ"ש, ואולי אף כשופט בבית המשפט העליון בהמשך הדרך.

מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט, 2014. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מה שקרה בשלב הזה נחשף בסוף השבוע על ידי אילה חסון, ומהוה רעידת אדמה משמעותית מתחת לרגליו של מנדלבליט. על פי הפרסום, הפרקליט הראשי שי ניצן (שהוא גם ראש התביעה בישראל) הודיע במייל ליועמ"ש דאז וינשטיין כי הוא ממליץ לסגור את התיק נגד מנדלבליט – אך לא בעילת חוסר אשמה. התיק אכן נסגר, אלא שבאורח פלא ובאופן שאינו תקין, לא נרשמה שום עילה בסגירת התיק. מנדלבליט מונה ליועמ"ש, ובדיון בבג"ץ שעסק בכשירותו של מנדלבליט לכהן בתפקיד הבהיר היועמ"ש היוצא וינשטיין כי התקבלה החלטה לסגור את התיק – ולא פרט את העילה, דבר תמוה מאוד לכשעצמו.

השופטים הבינו, כפי שכתבו במפורש בפסיקה, כי התיק נגד מנדלבליט נסגר בחוסר אשמה – דבר שכאמור אינו נכון ואף הפוך מהמלצת הפרקליט ניצן.

כך נסללה הדרך למיניו של מנדלבליט ליועמ"ש,  ונשאר רק לנחש מה היה קורה לו היו השופטים נחשפים להמלצת הפרקליט לסגור את תיק מנדלבליט בלי עילת חוסר אשמה.

היעומ"ש הנכנס מנדלבליט, עם היועמ"ש היוצא וינשטיין. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

פרק ג', החמור לא פחות, החל לאחר מיניו של מנדלבליט ליועמ"ש. בשלב זה מצא מנדלבליט לנכון לפעול לשינוי עילת הסגירה של התיק נגדו – שכאמור לא נרשמה מעולם. היועמ"ש פנה דרך עורך דינו במכתב לפרקליט הראשי שי ניצן, שבשלב זה היה למעשה כפוף לו, וביקש ממנו להורות על סגירת התיק נגדו בעילת חוסר אשמה. ניצן כינס את בכירי הפרקליטות לישיבת התייעצות, שבסופה הוחלט לא לגעת בתיק,. זאת מחשש לניגוד עניינים, כשהם כמשפטנים יקבלו החלטות בנוגע לממונה עליהם – היועמ"ש. ניגוד העניינים הזה היה ככל הנראה ברור גם למנדבליט, ולא מנע ממנו לפעול בעניין.

מומי למברגר. צילום: אתר בתי המשפט

האם הפרשיה החמורה תוביל להדחתו של מנדלבליט? מוקדם לדעת, אם כי בשלב זה רבים ברשתות החברתיות קוראים להדחתו, הן בשל מה שמצטייר כ'בחישה בקלחת' בניסיון לנקות את עצמו מעבר בעייתי, והן בשל ההקלטות בפרשת הרפז שיודעי דבר טוענים כי הם חמורות הרבה יותר ממה שפורסם.

**

תגובת הפרקליטות לפרסום של חסון בסוף השבוע: "אין שחר לטענה כי נעשתה הטעיה בהצגת עמדת המדינה במסגרת העתירות לבג"ץ נגד מינויו של ד"ר אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כידוע, היועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין, גנז את התיק בהחלטה שכללה נימוקים מפורטים עד מאוד, אך לא קבעה את עילת הסגירה הפורמלית".

עוד כתבו בתגובה: "השופטים שדנו בעתירה נגד מינויו של מנדלבליט בחנו את העובדות וכן את טענותיו של מנדלבליט, ובסופו של דבר מפסק דינם עלה בצורה מובהקת שהתיק היה צריך להיסגר מחוסר אשמה. בפסק הדין יש גם התייחסות לעובדה שעילת הגניזה לא נקבעה בידי וינשטיין. מכל מקום, נוכח העובדה שבינתיים התמנה מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש, אשר ממונה על המערכת, הוחלט שלא תתקבל החלטה כאמור לגנוז את התיק מחוסר אשמה בידי שום גורם שכפוף למנדלבליט. הצגת הדברים כ"תיק פתוח" או כהטעייה של ביהמ"ש היא שקר גס".

 

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.