האשמת הקורבן? לאו דוקא

האם הטענה שהתנהגות לא צנועה היא חלק מהסיבה לתופעות שליליות שמתרחבות – לגיטימית? איתי אליצור חושב שכן

באחד המקומות המאובטחים השומר יצא לשתות קפה (עבר שם חבר שלו ואמר לו: "חמש דקות לשתות קפה? מה קרה?"). בינתים נכנס פורץ ושדד.

גם הבעלים לא נקט בסידורי האבטחה הנדרשים.

ברור שיש כאן אשם אחד מרכזי: השודד. הוא האשם והוא ישא במלוא האחרויות והעונש. אבל השומר לא אשם? והחבר שלו לא אשם?

אשמתם לא מפחיתה במאומה מאשמתו של השודד. אבל גם זה סוג של אשמה.

ואם מתברר שהבעלים לא התקין את סידורי האבטחה הנדרשים? ואם בכלל מתברר שהבעלים עוד הסתובב יום שלם והציג לראווה את כל הכסף שהוא מחזיק אצלו, כדי להוציא לכולם את העינים? חברת הביטוח מן הסתם תתחשב בכך.

אז מה? חברת הביטוח מאשימה את הקרבן?

חברת הביטוח לא מאשימה את הקרבן. גם היא בודאי תאמר שהאשם הוא השודד. אבל הבעלים שיודע שהוא חי באזור שורץ שודדים, צריך היה לנקוט באמצעי האבטחה הנדרשים. אם הוא לא נקט בהם – כן, אפשר להאשים אותו. אפילו שהוא קרבן.

הוא כמובן לא אשם במובן הפלילי. זכותו כמובן לנקר לאחרים את העינים בכוונה, ושום חוק לא מחייב אותו לנקוט באמצעי בטיחות. אבל ההתנהגות שלו בהחלט לא חכמה ולא מרבה בטחון. ובצדק חברות הביטוח לוקחות את זה בחשבון, למרות שהוא הקרבן. פירצה קוראת לגנב. הבעלים בהחלט יכול לדרוש שימצו את מלוא חומר הדין עם השודד. שום דבר כאן לא מפחית מאומה מאשמתו של השודד. את השודד צריך להעניש במלוא חומר הדין. אבל הבעלים לא יוכל לדרוש שיפצו אותו אם הוא עצמו לא נקט באמצעי הבטיחות הנדרשים. (ואם אחרי שהוא מוציא לכל השודדים את העינים ועושה להם הרבה חשק, בסוף הם מחליטים לשדוד דווקא מישהו אחר – מה שמאד הגיוני שיקרה כי למה שישדדו דוקא אותו – אז הוא גם פוגע באחרים).

ובכלל, נניח שאין בעולם שודדים ואף אחד לא שודד כלום. מי שבכוונה עושה כל מאמץ להוציא לכולם את העינים – לא יכול לטעון שהוא לא מתכוון לפגוע באחרים.
כי הנושא החשוב הוא לא ריבוי השודדים. הנושא החשוב הוא השאלה האם אנחנו באמת מעוניינים לבנות חברה שבה הכל עסוקים כל היום בראוותנות כספית ורעבתנות כספית, ומנקרים את עיני הכל בכספם, או שאנחנו רוצים לבנות חברה המושתתת על ערכים אחרים.

הבעיה נוצרת כאשר למישהו יש מגמה להציג כאשמים את כל הערסים בעולם, ולהציג כקרבנות את כל העשירים שמתעקשים לנקר לכולם את העינים בכוונה, והצגה זו נובעת מתוך מגמה ורצון להמשיך לחיות בראוותנות ורעבתנות.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

1 reply on “האשמת הקורבן? לאו דוקא”

להגיב על אבי לבטל

האימייל לא יוצג באתר.