תפיסת הביטחון הלאומי השגויה של קצינים בכירים

בן גוריון, שר הביטחון הראשון והחשוב של מדינת ישראל לא היה גנרל. תוך כדי מלחמת השחרור חלק על דעת המומחים שאכן לחמו במלחמת העולם השנייה וקיבל החלטות נועזות בניגוד לעמדתם.

הדוגמא המובהקת היא העברת כוחות לנגב בעת שאנשי המקצוע אמרו שיש לוותר על הנגב ולהגן על תל אביב וירושלים משום ששם נמצא ריכוז האוכלוסייה הגדול, בעוד שבנגב היו נקודות מועטות.

לבן גוריון הייתה תפיסה בטחונית רחבה שכללה אמונה בכוחו וברוחו של העם, ביחד עם תפיסה התיישבותית עמוקה וכל זאת בהבנת מגבלות הכח. 

בשנים האחרונות צמחו גנרלים מקצוענים אמיצים אך חסרה להם התפיסה הרחבה הזו.

בויכוח על תכנית המאה של טראמפ, ראשית יש לומר כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, חזרנו למחוזות ילדותנו ואנו פה. 

אם נישאל שאלות ביטחוניות או דמוגרפיות, נענה כדי לתת מענה לאלו שאינם מאמינים באמת הפשוטה הזו. מבחינה דמוגרפית (שאינה מדע מדויק כידוע, במיוחד בדורנו- דור של קיבוץ גלויות) אף דמוגרף לפני 100 שנים לא יכל לשער את חזקו וגודלו של היישוב היהודי בארץ ישראל, וכבר כתב על זה בן גוריון.

ההתחזקות הכלכלית של ישראל, כמו גם הטיפול הנכון בקורונה, יביאו עולים לארץ. וכמו שערב פתיחת מסך הברזל טענו אנשי הקליטה כי ישראל לא יכולה לקלוט כמות כזו של עולים והוכח הפוך, הוכח כי העלייה חיזקה את כלכלתה ובטחונה של המדינה. 

בתחום הבטחוני הוכח כי כל שטח שנסוגונו ממנו כמו לבנון, עזה ויו"ש בעקבות אוסלו, הפכו לשטחים בשליטת ארגוני הטרור.

מלחמת לבנון הראשונה הרחיקה את ערפאת והפלסטינים מלבנון, אך עזיבתנו את השטח בשנת 2000 הולידה את התחזקותו של חיזבאללה בהשתלטותו על לבנון והציר של אירן סוריה ולבנון, כמו כן הולידה את הרצון של ערפאת-שחתם על הסכם אוסלו- בשנת 2000, לחקות את החיזבאללה ולאפשר לארגוני הטרור לפגוע בכל ערי ישראל – במסעדות, באוטובוסים ובדרכים- ולנסות להוציא את צה"ל מיהודה ושומרון בכח.

אמרנו אז "תנו לצהל לנצח", סיסמא של השר לשעבר אורי אריאל- אז ראש מועצת יש"ע- שהוכיחה את עצמה כשיצאנו למבצע "חומת מגן"  בו היו לנו מעט נפגעים- ותוך שנה שנתיים חזרנו לחיות בביטחון כמעט מלא בכל שטחי המדינה.

בסיכום המבצע, טענתי כסגן מפקד אוגדה כי לא היה לנו מודיעין מתאים כתוצאה מיציאת צה"ל מהערים בעקבות הסכמי אוסלו למבצע ואכן עם חזרתנו לערים הפלסטיניות רכשנו יכולות מודיעין ויכולות חדירה קלים ובטוחים לטיפול מקדים לטרור.

ההתיישבות ביש"ע, שספגה פיגועים קשים גילתה אמידות, כמו גם כל החברה הישראלית. יש ערך להתיישבות גם מבחינה ביטחונית. ההתיישבות הייתה הגב שתמך וסיפק לצה"ל בסיסים יציבים ליציאה למבצעים (כמו גם מזון בפסח עת צה"ל לא היה ערוך למבצע ענק בתזמון כזה) כיתות הכוננות ורכזי הביטחון עשו עבודה מסורה ומצוינת וסייעו לצה"ל במשימות. 

יציאת צה"ל מהשטח כפי שבא לידי ביטוי בהתנתקות, פוגעת אנושות במודיעין, יכולת יישום המודיעין, ופגיעה בחפים מפשע משני צידי המתרס- כפי שראינו במבצעים בעזה שנפגעו בהם לעיתים "בלתי מעורבים", בעוד שביש"ע המעצרים הם מדויקים וללא פגיעה מיותרת.

מבחינה בטחונית יותר רחבה, יישות מדינתית זרה בין הים לירדן תהוה לדעתי איום קיומי למדינת ישראל שכן היא תאפשר לישות הזו לחתום הסכמים ובריתות עם אויבים כמו אירן סוריה ושות'. כמו גם לא נוכל למנוע ממדינה כזו שיהיה לה נמל או שדה תעופה, כמו לכל מדינה עצמאית בעולם, דרכם יוכלו להכניס נשק מפר איזון ליו"ש כגון טילים נגד מטוסים שיאיימו על שדה"ת בן גוריון.

נחזור לראשונות, "באין חזון יפרע עם", חזון הנביאים המתגשם בימינו בדמות קיבוץ גלויות, הקמת המדינה והתחזקותה הכלכלית הבטחונית והחברתית- הם נקודת המוצא לכל החלטה מדינית אפילו כאשר המדינה הגדולה והחשובה שבידידותינו חושבת אחרת.

בכל הנסיגות שביצענו נכשלנו כישלון חרוץ, הנסיגה מלבנון בנתה את חיזבאללה והביאה למלחמת לבנון השנייה, הנסיגה מעזה הביאה להשתלטות החמאס ולאיומים מתמשכים על איזור הדרום, והסכמי אוסלו הביאו ליציאה מהערים הפלסטיניות ופיגועי האינתיפאדה השנייה.

שיתוף הפעולה עם הפלסטינאים כיום מועיל זמנית, שכן יש להם אינטרס לשלוט ולא לאפשר לחמאס לחדור ליהודה ושומרון. אך כח זה, בהתהוות של מדינה עצמאית, יכול להפוך ל"סוס טרויאני" בחבירה למדינות נוספות שעוינות לנו.

כמו שאנו רואים בקטן בעזה את התמיכה האיראנית בחמאס (למרות הבדלי השיוך הדתי בין סונים ושיעים) 

"באלוהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו"

נחזור לראשונות, לחזון, לאמונה בעם ישראל באיתניותו ונכלכל את צעדינו בתבונה אמונית.

***

צילום: נתי שוחט, פלאש 90

הרב משה הגר לאו הוא ראש המכינה הקדם צבאית בית יתיר, ואל"מ במיל'.

 

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.