זריזה, יפיפיה, וקרובה לבית

פינה בארץ ישראל/אביתר ליכטמן

שלום לכולם! אחת מהחיות המקומיות הכי מדהימות בעיניי, ואפילו גם מהנפוצות שבסמוך לבתים שלנו היא הלטאה זריזה.

לא התבלבלתי בשם שלה, זה לא כמו להגיד "השפן החתיך"

, כי זה באמת השם הרשמי שלה בעברית. שאותו כמובן היא קיבלה לאור הזריזות שלה:)

היא נמצאת ממש אצל רבים מאיתנו בסמוך לבתים, כשהיא חובבת מקומות מסתור (ליד החלון מבחוץ, סלעים בגינה, גזעי עצים וכו).

היא מגיעה לאורך של כ20-25 ס"מ כשלפעמים הזנב שלה יכול להגיע לאורך של יותר מהגוף עצמו. ועכשיו תגידו: "אוי לא! זה הופך אותה לממש קלה לתפיסה על ידי הטורפים שלה" (אומר לכם את זה אדם קצת ארוך שהבולטות שלו בשטח הפגישה אותו כבר עם כמה ענפים כואבים, בקיצור קצר בשטח זה יותר יעיל) אז אל דאגה. פה נכנסת היכולת המדהימה שלה לנתק את הזנב שלה או ביוונית: אוטוטומיה (קטיעה עצמית).

עכשיו רגע, אל תרוצו לנסות לתפוס להן את הזנב. הניתוק הזה הוא רק בלית ברירה, ונכון במקום זה שנותק, יצמח זנב חדש, אבל בשונה מקודמו שהיה רציני ובנוי ממרכיבים שונים (שרירים, עצבים וכו') הזנב הזה הוא חיקוי ועשוי רק מסחוס, ובעצם הוא לא הדבר האמיתי (מחקרים מראים גם שהוא שם אותה במקום נמוך מול לטאות מתחרות).

הלטאה הזריזה מטילה בימי סוף החורף-אביב את הביצים בגומחות לחות בקרקע (יכולה להטיל 3-4 פעמים בתקופה הזו ובכל אחת מהן 2-5 ביצים) ומשם יבקעו מלא זריזונים וזריזוניות קטנים. אגב האוכל שלהם הוא חרקים עוד יותר קטנים, ומבחינת השפעה על האדם, אין בהם שום מסוכנות, ואדרבה, אם אתם פחות חובבי חרקים ופרוקי רגלים, אז הן דווקא אכלה הדברה ביולוגית.

התחלתי עם היופי שלה. הזכרים (הלטאים הזריזים;) מאופיינים בשני פסים שחורים לאורך גב הגוף, אבל היופי באמת הוא בגחון שלהם שנע בין ירוק-טורקיז-תכלת-כחול מדהים, ולכן תמיד כיף לראות אותן בסביבת החצר…

עד כאן להיום 🙂 אלו היו 2 דקות על "אמא מה רץ לי ליד החלון??"

**

אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.