שמונה הדרכות לממשלת קורונה | הרב שלמה אבינר

כלל ראשון – אתיקה מדעית.  אנו עתה בפני משבר גדול משולש: רפואי כלכלי ופוליטי.  התורה אינה עוסקת ברפואה, ולא בכלכלה, ואף לא בפוליטיקה.  אבל היא עוסקת במוסר, והמוסר מדריך אותנו בכל החיים. לכן יש אתיקה רפואית, אתיקה כלכלית ואתיקה פוליטית. 

לא להרבות בשלילה, מה לא לעשות, אלא בחיוב, מה כן לעשות.

כלל שני – להתרכז בקורונה.  הקורונה היא דבר מאוד מסוכן.  במגפה הספרדית, לפני מאה שנה, היו 100-20 מיליון מתים.  עתה יש יותר מחצי מיליון.  לכן, על הממשלה להתרכז בנושא זה, ובינתיים להניח בצד נושאים אחרים.  הכל חשוב, אך עתה, זה מה שעומד על הפרק.  משל לאדם שמגיע לחדר מיון מרוסק.  לא יתנו קדימה ליד שלו או לרגל שלו, אלא להצלת המוח והלב.  לכן, בעיות דת, לאומיות, נשיות ועוד תחכינה עתה.  רק בריאות וכלכלה.  זה המבחן.  ממשלה אינה נבחנת בעת שקט ושלווה, אלא בעת משבר.  דבר זה כולל מסירות נפש.  חברי הממשלה, חברי הכנסת, וכל מנהיגי הציבור ,צריכים לעבוד יום וליל: אין בית, אין שינה, אין אכילה, יש רק הצלת האומה.  כמו חייל.

כלל שלישי – אחדות.  אנא מכם חברי הממשלה, אולי תעשו לנו ולכם טובה, ותפסיקו לריב ולהשמיץ אחד את השני.  זו בושה וחרפה!  זאת הדוגמה של אחדות שאתם נותנים לאומה?!  פעם נשאל הסופר וההיסטוריון היהודי הצרפתי אנדרה מורואה (שלמה הרצוג), עד כמה אפשר להתיר ריב מפלגות במשטר דמוקרטי. השיב: מנהיגי המפלגות משולים לקצינים יריבים הממונים על אונייה גדולה.  כנוסע באונייה, יכול אני להרשות להם לכל היותר לשנוא זה את זה, אך בשום פנים, לא אסכים ששנאתם תגרום לטביעת האונייה.

כלל רביעי – ניסיון של אחרים.  שמא תאמרו: מה אתה מציע למעשה?  כבר הקדמנו שזה לא הנושא של התורה.  אך דבר אחד ברור לבעל ענווה ושכל: אל תמציא את הגלגל.  הקורונה כבר קיימת חודשים רבים.  היו במדינות רבות ניסיונות שונים כיצד לפתור את הבעיה, הן בחיסול תקיף על ידי סגר מוחלט, הן על ידי צמצום המגפה, הן על ידי משקל עודף לכלכלה, הן משקל עודף לרפואה, – שהרי משבר רפואי של היום, הוא משבר כלכלי של מחר.  בהתחלה היו הערכות וספקולציות.  עתה, יש ניסיון מצטבר רב, והצלחות ניכרות. לכן, מה שיש אצלנו גל שני, זו שערוריה.

כלל חמישי – קו אחיד.  אנא לחפש פתרון כולל, ולא טלאי על גבי טלאי, כל יום טלאי חדש, שלפעמים סותר הטלאי הקודם.  אנא בלי פינג פונג.  אנא בלי זיגזג.  העם יוצא מבולבל ומאוכזב.  אנא שבו יחד והחליטו פעם אחת ותמיד.

כלל שישי – אחדות הרופאים.  בדורות האחרונים, הרפואה זכתה, להתקדמות עצומה.  יחד עם זה, לא כל הבעיות נפתרו.  עוד ארוכה הדרך.  אך המצב העכשווי שרופאים רבים מביעים ביקורת אחד על השני, הוא בלתי נסבל.  האזרח הפשוט יוצא מבולבל לגמרי.  זה גם מאוד מסוכן.  זו חרפת הרפואה!  היה צריך לסגור את כל הרופאים באולם אחד, ולומר להם: אינכם יוצאים מפה, עד שאתם תמימי דעים ויוצאים בדעה אחידה.  הרי יש כל כך הרבה ידע, שאין רופא שיודע את הכל.  לכן יש לשבת יחד.

כלל שביעי – תקציב חדש.  תקציב המדינה צריך לעבור מהפכה.  ברור שאי אפשר לאחוז באותו תקציב ולמשוך כספים פה ושם.  צריך תקציב חרום עצום לפתרון הבעיה הרפואית והכלכלית, וכמובן לחתוך בצורה נחושה הוצאות רבות.  תקציב חדש ויציב.

כלל שמיני – לא להפקיר עניים.  כל ישראל ערבים זה לזה.  אנו עם אחד.  לא יתכן שיהודים יגיעו לפת לחם.  חייבים לספק הכנסה מינימלית כדי לחיות, לכל אחד, – לעובדים המובטלים ולעסקים קטנים שקורסים.  ודאי זה דורש מיליארדים על גבי מיליארדים.  אך נצטווינו: לא יהיה בך אביון.  כידוע, חייך קודמים לחיי חברך, אבל אין מותרותיך קודמים לחיי חברך.  אנו חייבים להכריז בקול גדול: אנו לא נפקיר אף יהודי.  להבטיח ולקיים!

חזק ואמץ!

הרב שלמה אבינר

הרב שלמה אבינר הוא ראש ישיבת עטרת ירושלים. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.