לראות מעבר לקיר

הרכב הזה שחוסם אותי… כי הוא נזכר לדבר עם מישהו ברחוב… כזו חוצפה – והכל נעלם בשניה כשאני רואה שזה אח שלי מדבר עם הבן שלי.

הבניין הזה שנבנה מולי וחוסם לי את הנוף, ולמה צריך לדחוף כאן על כל מטר פנוי בניין נוסף, ולמה לא עוד גינה. אבל בשניה שגיליתי שהולך לגור שם מישהו מהקהילה, הכל נעלם, ורק יש שמחה, איזה נוף יפה יהיה לו. ואיזה כיף שנהיה שכנים.

השוטר הזה שנכנס לחופה שערכתי השבוע בהר אדר, ומה הוא רוצה, לבדוק שאנחנו עשרים? ובשניה הכל נעלם כשהתברר שהוא רק שכן, ובא להגיד מזל טוב.

המעלית שתקועה כבר חמש דקות בקומה מעלי, כי מישהו ' שומר' אותה לעצמו, וזה גם לא מאפשר לך להזמין מעלית אחרת. ואולי תגיד לו איזה מילה או שתיים ברגע שהמעלית תגיע סוף סוף. ואיך הכל נעלם כשהמעלית עוצרת, ובפנים מחכה הסבתא שהולכת לאט, ובאה לשבת אחרי הרבה זמן. ו 'מה שלומך סבתא' 'תודה רבה, ברוך תהיה'

אהבת חינם. כלום לא השתנה, הרכב לא זז, הבניין לא נעקר, המעלית לא הגיעה יותר מהר. פשוט ראיתי שזה אנשים שאני מכיר ואוהב. ובבת אחת הכל נעלם. הקושי, התסכול. הצער. ובמקומם – שמחה, פרגון ואהבה.

זה אהבת חינם. כלום לא השתנה. אבל הכל השתנה.

מאחורי בתים, קירות, מכוניות, ומסכות, נמצאים האחים שלנו.

אם רק נצליח לראות מעבר, הכל יתמוסס באחת.

האם נצליח לראות מעבר לקיר?

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

1 reply on “לראות מעבר לקיר”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.