תכנית המאה? "כמו לומר שאפשר להעביר את אישתי לשכן"

 ש: יש טוענים שעלינו לקבל את "עסקת המאה", כי זו ההצעה הכי טובה שקיבלנו עד כה, ולא נקבל יותר טוב, ותפסת מרובה לא תפסת.

ת: ודאי שנקבל הצעות יותר טובות.  הסיבה שהצעה זו פחות גרועה מהקודמות, אינה בגלל שפתאום האמריקאים התאהבו בנו, אלא בגלל שבחסדי ד', מצבנו המדיני מאוד התעצם, הן מבחינה צבאית, הן מבחינה כלכלית, הן מבחינת היחסים הבינלאומיים, ואז פתאום, מדינות ערב מסביב, מעוניינות בנורמליזציה איתנו.  על כל פנים, על ארץ חיינו, איננו עושים אף עסקה.

ש: יש אומרים שממילא פוליטיקה היא רק דיבורים, ולכן אין שום בעיה לתת את הסכמתנו, כי  בטוח שהערבים יסרבו, אנחנו נצא טוב ונקבל הטבה חלקית?

ת: על ארץ ישראל גם דיבורים של בגידה הם חטא ופשע.  משל לאדם שאומר שמותר להעביר את אשתו לשכנו כמה ימים בשבוע, ביודעו שחברו יסרב, אך גם זו בגידה.  וכולם מכירים את מעשה רבי אמנון ממגנצא, שהמלך לחץ עליו שיתנצר, ואז כדי להיפטר ממנו, השיב שיחשוב.  ולאחר מכן, הבין כמה היתה נוראה תשובה זו, ואכן מת ביסורים נוראים.  ואגב, אין הכרח שהערבים יסרבו.  היו מקרים שהם הסכימו.  בדברים שהם בנפשנו אין משחקים בקוביה. הרי הקשר בין עם ישראל וארץ ישראל, אינה כקשר של סוחר עם סחורה באיזו עסקה, אלא כמו קשר בין איש לאשתו, קשר של חיים.

ש: אבל הגאולה קמעה קמעה.  אין לומר או הכל או שום דבר.  לכן בלית ברירה ,קיבלנו בזמנו את תוכנית החלוקה, כי זה קידם אותנו.  גם כאן יש התקדמות.

ת: להפך, יש נסיגה נוראה.  בתוכנית נמסור לאויב 70% של יהודה ושומרון ונשמור 30%.  כרגע יש לנו 100%.  נכון שזה לא רשמי בעיני הגויים, אך לא אכפת לנו.  העיקר הוא שבפועל זה תחת שליטתנו.  צבאנו שולט, האזרחים משלמים מסים, מקבלים תקציבים ממשלתיים, היהודים משתתפים בבחירות והולכים לצבא, יש חיבור לחשמל ולמים.  זה בידינו.  על זה נצטווינו לגבי ארץ ישראל שלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות, כלומר תחת שלטון אחר.

ש: אז הכל טוב?!

ת: לא.  יש להושיב עוד מיליונים של יהודים, יש להקים עוד מאות ישובים, יש ליישב עוד אלפי אדמות.  אנו שמחים על מה שיש, אך איננו משלימים עם מה שיש. אך חלילה לסגת לאחור, גם קמעה קמעה אסור לסגת לאחור, זה סילוף של המושג קמעה קמעה.  גם באותה עסקה, חלק מן הישובים שלנו ייחנקו חלילה.

ש: אז מה עלינו לומר מול הצעה זו?

ת: חבר שלי סיפר לי פעם שהוא נסע לנופש לאלסקה, יושב על שפת הים ועוסק בדייג.  במטוס קל שפיזר אותם, אחד חמד לצון שאל: מה לעשות אם יבוא דוב?  כולם חייכו. המדריך לא חייך, אלא השיב: הסתכל לו בעיניים ואמור לו: Hey bear, it's my place – היי דוב, זה מקומי.

שוב חייכו.

אם כן חברי ישב לו בשקט בדייג, ופתאום שמע קול כבד מאחוריו.  הסתובב וראה דוב גריזלי בגובה שני מטר וחצי.  לא שייך לברוח, דוב כזה רץ במהירות של 45 קמ"ש.  הוא נאחז בפחד, אך התעשת, הסתכל לו בעיניים ואמר לו: Hey bear ,it's my place.  הדוב הסתובב והלך לו.

לכן אנא לומר במי ובשם כל ישראל לכל מדינות ערב, ולכל המכונים פלסטינאים, ולנשיא ארצות הברית: Hey bear, it's my place, יש לכם מקומות שלכם, ואנחנו לא מתערבים, אז אנא מכם, אל תתערבו במה שאנו עושים במקומנו, בארצנו, שהיא כולה שלנו, מראשית ההיסטוריה ולנצח נצחים.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

תודה רבה, אדוני ראש הממשלה

תודה רבה, אדוני ראש הממשלה

על כל מה שעשית לעמך

במשך עשר שנים שאתה ראש ממשלה

ועוד שלוש לפני כן

ועוד תפקידים רבים גם כן.

אני הקטן איני מסכים עם כל מעשיך

איני שלם עם כל הצהרותיך

אבל לא מצאתי טוב ממך

אז אני שמח בך.

נכון, אינך שלם

אני מעדיף משיח

אבל בינתיים

אתה הכי טוב שיכול להיות.

יש לפעמים בהיסטוריה

אנשים שנושאים על כתפיהם

תפקידים גדולים מהם

והם מביאים ברכה לאומה.

כך גזרה ההיסטוריה

כך גזר רבונו של עולם.

אם לא הייתי מפחד להיות הוזה

הייתי אומר שאתה תת-נביא

פירור-נביא, אבק-נביא, ניצוץ-נביא.

על כל פנים כך אומר רבינו הגדול הרמב"ם

בספרו מורה נביוכים (ב, מה)

שיש אחד עשרה דרגות נבואה

והראשונה, שהיא לא ממש נבואה:

"שילווה לאיש עזר אלוהי

שיניעהו ויזרזהו למעשה טוב גדול

כהצלת קהל חשובים מקהל רעים

או הציל גדול וחשוב

או השפיע טוב על אנשים רבים

וימצא מעצמו לזה מניע ומביא לעשות".

והרמב"ם מביא דוגמא של יפתח

על אף היותו אדם דל כגרופית של שקמה.

ואכן במשך עשר שנים ויותר

פעלת נפלאות למען עם ישראל

בשלושת התחומים העיקריים של ההנהגה:

הבטחון – לחיות או לא לחיות

הכלכלה – גם היא לחיות או לא לחיות

והיחסים הבינלאומיים,

שאף הם הכרחים וחיוניים בימינו.

גם מתנגדך מודים בכך

שפעלת רבות וגדולות למען עם ישראל.

לכן איני מבין את מתנגדיך.

כמובן איני מתנגד לכך שיתנגדו לך,

אבל – למה שקרים, למה השמצות, למה עלבונות?

למה משפט שדה של התקשורת טרם משפט?

למה חילול השם נורא זה לעיני כל אומות העולם?

מה, אין לכם מצפון?

אין לכם מינימום של הכרת הטוב,

על כך שאתם אוכלים טוב וישנים טוב

בזכות בנימין נתניהו.

אבל, ב"ה, לא כולם מתנגדים לך

יש לך בן ברית גדול

גדול מכל המתנגדים

זה העם!

אתת המנהיג הפוליטי

עם התמיכה הכי גדולה מהעם.

אתה נבחרת על ידי העם

השופטים לא נבחרו על יד העם

התקשורת הנסכמת על עשירים לא נבחרה על ידי העם.

אמנם יש מתנגדים שבפה מלא טוענים:

העם טיפש ואנחנו חכמים.

תודה רבה על המחמאה.

אבל לו יהיה כן שהעם – ואני בתוכו – טיפשים

אבל זו מדינתנו

עליה אנו מוסרים את נפשנו

עבורה אנו שופכים את דמנו

לכן  זו מדינתנו

ואנו נקבע מה יתנהל בה.

 

תודה רבה, אדוני ראש הממשלה

אל תירא ואל תחת.

חזק ואמץ.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

בלעדי: הרב אבינר מגיב לסערת עידן רייכל והמשואה

הרשתות החברתיות סערו היום בעקבות ציוץ של הרב שלמה אבינר, ראש ישיבת עטרת ירושלים. הרב נדרש בציוץ לשאלת הדלקת משואה בטקס יום העצמאות על ידי יהודי שנשוי לגויה. בציוץ, שהתייחס לעידן רייכל שהדליק משואה אמש בטקס, כתב הרב:

בעקבות הציוץ והתגובות שגרר, מתייחס הרב בראיון ראשון לדבריו, ואומר: זה לא נושא שלי, זה כתוב בתורה ובחז"ל.

בראיון המלא הרחיב הרב והסביר עוד את דבריו:

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

הרב אבינר על התבוללות, גזענות וטקס המשואות

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

נס קום המדינה

הנס שאירע לעם ישראל עם קום המדינה אינו נס פרטי של יהודי ארץ ישראל. העם היושב בציון, הוא עיקרו של "כלל ישראל" ומכל מקום מה שאירע אז בארץ ישראל, נוגע לכלל ישראל. הנוצרים הבינו זאת היטב. "מאויבי תחכמני". הוותיקן לא הכיר זמן רב במדינת ישראל. הרי לשיטתם, הם עם ישראל האמתי ואנו איננו אלא פסולת, ואם כן הם אלו האמורים לחזור לארץ ישראל באחרית הימים. והנה חזרנו אנחנו, ומתברר שאנו עם ישראל האמתי. לבסוף, לא יכולים היו להתכחש למציאות והודו במדינה.

ביחס לאמירת הלל ביום העצמאות בברכה, ישנם שהקשו: לפי המהר"ץ חיות, הלל אינו נאמר אלא על נס היוצא מדרך הטבע, וההוכחה שלו מחנוכה. הגמרא שאלה: "מאי חנוכה?" והשיבה בנס פך השמן (שבת כא ב), ולא הזכירה את הניצחון המלחמתי, שהיה נס טבעי. מכל מקום, חידושו של המהר"ץ חיות אינו מוזכר בגמרא ואצל רבותינו הראשונים. אדרבה, המאירי כותב שחנוכה נקבעה גם על הניצחון, ובכך הוא משיב גם על הקושיה המפורסמת, מפני מה נחוג חנוכה שמונה ימים ולא שבעה: ראשון על הגאולה ושאר ימים על נס השמן (מאירי שם). באשר לשתיקת הגמרא ביחס לניצחון המלחמתי, יש מתרצים ששאלת הגמרא היתה מדוע מדליקים נרות בחנוכה ועל זה באה התשובה שהסיבה היא נס פך השמן, אך היום הטוב עצמו נקבע על הניצחון (הנצי"ב בפירושו על שאילתות רב האי גאון סי' כו שגורסות: "מאי נר חנוכה"). בתפילת "על הניסים", מוזכר נס הניצחון לבדו ולא נס פך השמן. ועוד הוכחה מפורים, ששם בכלל לא היה נס על-טבעי, וחכמים לא ציינו שזו הסיבה שלא לומר הלל.

מעשה במשלחת מהקיבוץ הדתי שנפגשה עם הרב הראשי לישראל הג"ר יצחק נסים, ושאלה אותו מדוע פסקה הרבנות הראשית לומר הלל בלי ברכה. הוא השיב שאמנם כך צריך היה להיות, אך על מנת לא להרבות מחלוקת בישראל, מוטב שרובם יאמרו בלי ברכה מאשר מיעוטם עם ברכה. שוב שאלוהו: ומי שרוצה לומר עם ברכה? השיב: תבוא עליו ברכה. מאז כבר היתה פסיקה של הג"ר שלמה גורן לברך.

ישנם השואלים: מדוע לא נקבע יום העצמאות בזמן כיבוש יהושע ובזמן עזרא ונחמיה? ביחס לכיבוש יהושע, יום העצמאות שלהם היה פסח. חג הפסח אינו מתייחס רק ליציאת מצרים, שהרי הכוונה לא היתה לצאת ממצרים ולהתפזר ברחבי העולם, אלא מובן מאליו שהמטרה היתה בואנו ארצה, כמבואר בארבעה לשונות הגאולה: "והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי", והלשון החמישי: "והבאתי".
אחרי קריעת ים סוף, בני ישראל הודו בשירת הים ואמרו בין השאר: "נחית בחסדך עם זו גאלת" – ארץ ישראל, "נהלת בעזך אל נוה קדשך" – ירושלים, "מכון לשבתך פעלת ד'" – בית המקדש. תמהו כופרים למיניהם: כיצד בני ישראל מודים על ביאת הארץ טרם נכנסו אליה? החליטו שהיו כאן שתי שירות, אחת אחרי קריעת ים סוף והשניה אחרי הכניסה לארץ, ו"העורך" "ערבב" אותן. אך כופרים אלו פשוט שכחו שבני ישראל יצאו ממצרים כדי להגיע לארץ ישראל על פי הבטחת ד' אל אברהם (בראשית יד יג-טז). הם חגגו פסח עוד טרם הגיעם לארץ מאחר שבטחו בד' שיכניסם לארץ.

באשר לעזרא ונחמיה, התשובה פשוטה: הם לא חגגו יום עצמאות כי לא היתה להם עצמאות, אותה השיגו רק בחנוכה. חנוכה הוא יום העצמאות שלהם.

יש המוסיפים להקשות: סוף סוף, אחרי הכניסה לארץ ובזמן בית ראשון היו להם לישראל נסים רבים ולא נקבעו חגים עליהם, כפי שאומרים חז"ל: "ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל, לא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה חוץ ממקרא מגילה" (מגילה יא ד). אכן נקבע רק יום טוב אחד, ט"ו באב, ביום שֶכַלו מתי מדבר וחזר הדיבור למשה רבנו (בבא בתרא קכא א. רשב"ם שם). התקופה היתה קרובה מדי למתן תורה ולא רצו לתקן חג כדי שלא ייראה הדבר כבל-תוסיף, ביחוד שירבעם בן נבט בדה חג מליבו (מלכים א יב לג). רצו שיהיה ברור לכל, שזו תורת משה ואין להוסיף עליה. בימי אבלו של משה רבינו, נשתכחו שלוש מאות הלכות וכאשר שאלו מן השמים, קבלו תשובה: "לא בשמים היא", עד שהחזירן עתניאל בן קנז בפלפולו (תמורה טז א). כן צריך להיות, הגיע עת תורה שבעל פה (עיין אגרות הראיה א קכג).

בזמן בית ראשון לא רצו להוסיף חגים, ובדרך כלל מיעטו בתקנות, אך בזמן בית שני היתה הדרכה: "עשו סייג לתורה" (אבות א ב), בתקנות רבות, למען חיזוק האמונה. הרמב"ן כותב שאת פורים חגגו העם מעצמם, ואחר כך באו חז"ל ותקנוהו (חידושים ריש מגילה). הרמב"ם כותב שהנביאים ובית דין "ציוו לקרות המגילה בעונתה כדי להזכיר שבחיו של הקדוש ברוך הוא ותשועות שעשה לנו, והיה קרוב לשעוותנו כדי לברכו ולהללו וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה ומי גוי גדול אשר לו אלהים וגו'" (פתיחת מניין המצוות על סדר ההלכות בספר "משנה תורה").

שואל רבי אליעזר אשכנזי, בר פלוגתא של המהר"ל: הרי בזמן בית ראשון היו נסים יותר גדולים מנס פורים וחנוכה, כגון נצחון ל"א מלכים, וכן "וד' השמיע את מחנה ארם קול רכב וקול סוס קול חיל גדול…וינוסו" (מלכים ב ז ו-ז)? ומשיב: בזמן פורים וחנוכה היהודים התייאשו, היו בטוחים שד' עזבם, שייהרגו ויהיה חילול השם גדול. הילכך, תקנו חכמינו ימים טובים כדי ללמדנו שד' איתנו ולא עזבנו, ומצילנו מידם! מצב זה של יאוש לא היה קיים כאשר ארעו הנסים בבית ראשון (ספר יוסף לקח).

ועתה ד' החליט להפסיק את הגלות, לתת לנו עצמאות ולגאלנו.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

הרב אבינר: לא לצרף למניין אדם שלא חובש מסיכה

ש: אם דתי עובר על תקנות משרד הבריאות בפני חילונים, זה חילול השם?

ת: יתכן.  עיין רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה.

ש: האם יוצאים ידי חובת מים אחרונים באלכוהול ג'ל?

ת: כן.  כי זה נוזל שמנקה.  כמובן, מים עדיפים.

ש: רב גדול אמר שאנחנו  לפני חורבן ורעב גדול וצריך להתחיל לאגור אוכל בבית?

ת: לא נראה.

ש: האם אדם מותר להסתכן לחלות בקורונה, כאשר לפי הנתונים, החשש שימות נמוך מאוד, אך יתכן שיחלה?

ת: גם זה אסור.  א. אסור להסתכן כל סיכון אפילו רחוק בלי סיבה.  ב. גם אסור לאדם לחבל בעצמו.  ב"ק צא א.

ש: אם אי אפשר שיהיו עשרה אנשים בברית מילה, האם לחכות?

ת: עשרה אינם לעיכובא.  שו"ע יו"ד רסה, ו.  לכן ימול מיד.  שו"ת אגרות משה יו"ד ב, ג אות ב.  שו"ת יביע אומר ב יו"ד יח אות ה.

ש: שאלה מחשבית: למה לא לנשק מזוזה של מקום ציבורי, וכדומה, הרי אם ד' גזר שאדם יחלה,  ממילא יחלה, ואם ד' גזר שלא יחלה, ממילא לא יחלה?

ת: יש צרות שבאות על האדם כי ד' גזר, אך יש יותר צרות שבאות על האדם ,מפני שהביא על עצמו.  מורה נבוכים ג יב.  זאת ועוד, הוא גם מסכן אחרים.

ש:מה עדיף, כדי להינצל מקורונה, תפילה או הגיינה?

ת: שניהם חשובים.  אך החתם סופר כותב שכל שאפשר להישמר מסכנה על פי הטבע, אין לסמוך על רחמי שמים.  שו"ת חת"ס יו"ד קמה קעב ד"ה אמנם.  וכן מרן הרב קוק שהבטחון מתחיל איפה שההשתדלות מסתיימת, לכן רבי ינאי לפני שהפליג בספינה, בדק אותה.  שבת לב א.  עין איה שבת ב קצב.

ש: איך עושים קריאת שם לבת כשאין קריאת התורה?

ת: בבית, אחרי קריאת הפרשה מתוך חומש, יאמר מי שברך, ואחר התפילה ישתו לחיים.  דרישה יו"ד שס סק"ב.

ש: האם הקורונה היא הכנה למשהו חדש, למציאות חדשה שתבוא לאחריה?

ת: אינינו יודעים עתידות.  נקוה שיהיה עם ישראל קצת יותר טוב, וכן העולם כולו.

ש: האם אני יכול לתת שיעור בזום לגברים ונשים?

ת: כן.  כמו שרב נותן שיעור בבית כנסת ,ונשים שומעות מעזרת נשים.  בתנאי שנשים לא שמות את התמונות שלהן וסוגרות את המצלמה שמצלמת אותן.

ש: עתה שאפשר להתפלל 19 אנשים בשטח פתוח, מה לעשות אם מגיע עוד אחד?

ת: לבקש ממנו בעדינות שילך.  ואם מסרב, לפרק את המנין.  זה עצוב, אך כשם שיש שכר על הדרישה, כך יש שכר על הפרישה.

ש: האם מותר לקחת בשבת ויטמינים שמחזקים את מערכת החיסון של הגוף נגד קורונה, או אסור משום שזה תרופה?

ת: מותר.  אין זו תרופה שמרפאה מחלה שיש, אלא מונעת שתבוא מחלה.  עיין שו"ע שכח, מו.  שו"ת הר צבי טללי  אורות עמ' שסו.  נשמת אברהם או"ח שכח סק"ג בשם הגרשז"א.  ובאופן כללי, בימינו אפשר יותר להקל בתרופות, כי לא מכינים בבית, וגם לא מכינים על ידי שחיקה, ונחלש קצת החשש של שחיקת סממנים.

ש: מה ההדרכה לתלמיד ישיבה בימים אלו?  האם להתמיד כמו בישיבה?  יותר לעזור להורים?

ת: הסדרים בדיוק כמו בישיבה.  לעזור להורים בין הסדרים.

ש: האם לברך שהחיינו על חבר שלא ראיתי שלושים יום, על אף ששוחחתי איתו בוידאו?

ת: כן.  שהחיינו הוא על הפגישה פנים בפנים, שיש בה שמחה גדולה.  אבל ברוך מחיה המתים, אם לא ראוהו שנה, לא מברכים אם דיבר איתו באמצע, שהרי יודע שהוא חי (שו"ת שאילת שלמה ג פד, פה, פו).

ש: מה עדיף, מנין מרפסות, או מנין בשטח פתוח?

ת: יש פנים לכאן ולכאן, על מרפסות יש קושיא, כי לא נמצאים במקום אחד, על שטח פתוח יש קושיא כי אנשים בכל זאת מתקרבים.

ש: כדאי בימינו להמשיך בשיחות שידוך בטלפון, או לחכות?

ת: להמשיך.אדרבה יש מעלה לא להסתכל על הבחורה שנפגשים איתה.  כמובן יש לדעת אם מוצאת חן, אבל זה לא מבטל את האיסור.  עיין רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא.

ש: האם מותר להניח תפילין על כפפות?

ת: כן.  אין איסור חציצה שם, בשעת הצורך.

ש: אני מדריך בבית ילד לילדים שלא הסתפרו הרבה מאוד זמן בגלל הבידוד.  האם ישנו היתר לספר אותם בימי ספירה?

ת: כו.  שער ארוך  הוא בעיה יותר גדולה מאשר תספורת בימי ספירה .ואותה תשובה לחייל שהיה בהסגר זמן רב.

ש: איך אפשר לעשות סעודת בר מצוה?

ת: באותו יום של הבר מצוה.  היא גם יכולה להיות מצומצמת, ולא חייב להיות מנין.

ש: יש הגבלה בקניית ביצים.  אבל אנו משפחה גדולה.  האם מותר לאמא לקנות ביצים, ואחר לאבא עוד פעם?

ת: לבדוק מה החוק בנדון.

ש: מול הוראות משרד הבריאות האם יש מקום לשיקול אישי?

ת: יש תמיד מקום לחשוב, אבל ההחלטה היא על פי רוב הרופאים, כלומר הזרם המרכזי, כלומר משרד הבריאות.  עיין ספר תורת האדם לרמב"ן, שער הסכנה.

ש: האם הטענה הבאה נכונה: בשביל מעט מאוד אנשים, זקנים ובעלי סיכון, שתוחלת חייהם לא גדולה, לא הורסים כלכלת המדינה ,אלא מקריבים אותם?

ת: לא נכון.  יש איסור תורה של לא תעמוד על דם דעך, ואסור לעבור על לא תעשה ,גם אם יפסיד כספו, ויצטרך לחזר על הפתחים.  שו"ע או"ח תרנו הגה ומ"ב שם.

ש: האם מותר לנתק מכונת הנשמה מזקן כדי לחבר אותה לצעיר?

ת: לא.  לכתחילה יש לחבר לצעיר, אבל אם כבר חיברו לזקן, אסור לנתק, כי אסור להרוג אדם א כדי להציל אדם ב.

ש: האם אפשר לצרף למנין אדם שאין לו מסכה?

ת: לא.

ש: עכשיו שמותר להתפלל במנין בשטח פתוח, האם יש מקום להמשיך להתפלל ביחידות?

ת: כן.  מי שזקן או בקבוצת סיכון.  או הרוצה להחמיר בואהבת לרעך כמוך ובלא תעמוד על דם רעך.

ש: אני במד"א, האם אני חייב לטפל בחולה קורונה, אם אני מפחד להידבק?

ת: כן.  הוא ודאי ואתה ספק.  לנקוט בכל אמצעי זהירות.  רעק"א  שחולי כולירע יקראו לרופא.  וכן שבט הלוי (אגרות סופרים מכתב ל.  קובץ בית הלוי ניסן תשנ"ב).

ש: האם תמורת תשלום מותר לי לקחת תרופת ניסוי נגד קורונה או אסור כי יש בזה סיכון מסויים?

ת: מותר, כי מותר לאדם להיכנס לסיכון מועט כדי להציל חברו מסיכון גדול, וקל וחומר כאן, שזו סכנת רבים.  כמו שנאמר אל תעמוד על דם רעך, שחייב להציל חברו שטובע בנהר, או באו עליו חיה ולסטים, סנהדרין עג א, ובודאי שיש בזה סיכון מסויים למציל.

 

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

עבודת ד' בעת הקורונה

עת קורונה הוא עולם חדש. אך בכל עולם יש עבודת ד'. בספר קהלת פרק ג יש רשימה של 28 עיתים. לא אנחנו קובעים את העיתים, אלא רבונו של עולם. אלא אנחנו קובעים מה אנו נעשה בכל אחד מן העיתים. רבונו של עולם מקיף כל העיתים, והתורה מקיפה על העיתים. הכל בימי שמים, חוץ מיראת שמים. אם כן, ההוויה מתחלקת לשנים: הכל ויראת שמים. הכל הוא בידי ד', ויראת שמים היא בידינו.
שבע נתיבים חשובים של עבודת ד', יש בעת קורונה.
א', בית. יש כורח להיות הרבה בבית. אך הבית כשלעצמו הוא מקור של ברכה. כמובן בתנאי שיש שלום בית, אהבה ואחוה ושלום ורעות בבית, שכולם עוזרים לכולם, אוהבים את כולם וסובלים את כולם.
ב', חסד. אך לא רק לאנשי הבית יש לעשות חסד אלא לכל עמך בית ישראל, לכל היהודים שנמצאים במצוקה כלכלית, או רגשית, או בריאותית. אך כיצד נוכל לעזור, אם אנו סגורים בבית? – לחסד אין גבולות, הוא תמיד ימצא דרך.
ג', לימוד תורה. והגית בו יומם ולילה, זו המשאלה העליונה, אך לא כל אחד עומד בה, מוטלים עליו אילוצים של פרנסה. עתה, יש מעין חופש, זה הזמן.
ד', הערכה. בארצנו אנו משופעים בשפע ברכה, בחסדי ד' עלינו. אך אנו מתרגלים, אז אנו שוכחים להודות, להתפעל, להתרגש, להעריך. לכן, לעיתים יש צורך בתקופה של מחסור, כדי ללמדנו להעריך מה שיש לנו, כדברי הרמב"ם במורה נבוכים, שארבעים שנה במדבר, לימדונו להעריך את הטוב של ארץ טובה ורחבה.
ה', גבורה. במצבים קשים, אדם נקרא להתגבר, ומתוך כך הוא לומד גבורה. אם הכל טוב ויפה, הוא עלול להפוך למפונק ולחלש. הרמב"ם כותב במורה נבוכים שארבעים שנה במדבר, בתנאים קשים, הכשירו אותנו לעוז ולגבורה הנצרכים לכיבוש הארץ.
ו', תשובה. כאשר יש צרה, יש לעשות תשובה, רמב"ם תחילת הלכות תענית. ובמה לעשות תשובה? – אנא לא להאשים אחרים. אלא כל אחד יחפש בעצמו, במה יש לו להשתפר.
ז', אמונה. אין זה קשה להאמין בד', כאשר החיים מתנהלים על מי מנוחות. הנסיון הוא כאשר יש צרות ויסורים. הנסיונות באים לחזק את האדם, לרומם אותו למדרגה יותר גבוהה של אמונה.
חזק חזק ונתחזק.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

כשהרב אבינר רקד עם שטריימל

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

שו"ת הלכות קורונה | הרב שלמה אבינר

ש: האם על פי ההלכה חייבים להישמע להוראות משרד הבריאות?

 

ת: ודאי. ד' ציוה לציית לרופא, ואם יש מחלוקת ביניהם, אז לרוב, כלומר הזרם המרכזי ברפואה. תורת האדם לרמב"ן, שער הסכנה.

 

ש: כמו איסור ממש?

 

ת: יותר מאיסור, שהרי חמירא סכנתא מאיסורא.

 

ש: האם יש מקום להחמיר יותר ממשרד הבריאות?

 

ת: לא. אין מתחשבים בסיכון אפסי, שאם כן, נשבית את כל החיים. עיין מסילת ישרים סוף פרק ט על הפחד המופרז.

 

ש: האמור להיות בבידוד מחשש קורונה ומסתובב בחוץ, האם יש לו דין רודף? האם לדווח לרשויות?

 

ת: כן. אך קודם, לדבר אל לבו. ואם אין זה עוזר, אז לדווח. לא תעמוד על דם רעך.

 

ש: מי שאמור להיות בבידוד, מותר לו ללכת לבית הכנסת?

 

ת: לא. וכבר כתבו התוספות בבא קמא שיותר ממה שיש לאדם להיזהר שלא להינזק, עליו להיזהר מלהזיק לאחרים.

 

ש: ופרשת זכור, שהיא מדאורייתא?

 

ת: הוא פטור כי אנוס. זו גם מחלוקת ויש אומרים שזה מדרבנן. יקרא בבית מתוך חומש. גם יכוון לצאת ידי חובה בפרשת כי תצא ויאמר לבעל הקריאה.

 

ש: ומגילת אסתר?

 

ת: גם אנוס ולא ילך לבית הכנסת. יקרא בבית ביחידות מתוך מגילה כשרה. אינו חייב לקרוא בטעמים, אך עליו לקרוא בלי טעויות, וכן להקפיד על סוף פסוק.

 

ש: כיצד יקיים משלוח מנות?

 

ת: יבקש מבן בית להיות שליח שלו בכסף שלו. כמובן אפשר לשלוח לו.

 

ש: האם אפשר להשתתף בהרקדות המוניות בפורים ולסמוך על עצומו של יום שלא ייפגע?

 

ת: לא. כי ד' לא הבטיח שפורים שומר מקורונה.

 

ש: אני לומד בישיבה בעיר העתיקה, אני בלחץ ואיני מצליח להתרכז בלימוד, כי האזור יותר חשוף לקורונה. מה לעשות?

 

ת: אין הוראות משרד הבריאות שיש שם סכנת יתר. באשר ללחץ, דבר ישירות עם הר"מ שלך.

 

ש: האם לנסוע לבקר את ההורים שלי בתל אביב, עקב התפרצות הקורונה שם?

 

ת: כן לנסוע. מצוה גדולה. אין שם התפרצות קורונה.

 

ש: מי שנמצא בבידוד בבית, האם שאר בני ביתו צריכים להתרחק ממנו?

 

ת: על פי משרד הבריאות, אין צורך, אלא אם כן זה אדם יותר פגיע למחלות: זקן, בעל מחלות לב, סכרת, לחץ דם, דיכוי חיסוני.

 

ש: אם אדם נמצא בבידוד בבית, שאר בני הבית יכולים ללכת לעבודה ולכל מקום?

 

ת: כן. כרגיל.

 

ש: אם יש לאדם חשש קל שנדבק, האם מותר לחלל שבת כדי לבצע כל הבדיקות?

 

ת: כן. ונשמרתם מאוד לנשפותיכם.

 

ש: וכדי לבצע בידוד?

 

ת: כנ"ל.

 

ש: האם להישמע להוראות משרד הבריאות לא ללחוץ ידיים?

 

ת: כן. אגב, אין על פי תורה שום הלכה או מנהג ללחוץ ידיים, אלא אם כן, זה לשם פעולה קנינית. אלא יש לומר שלום באהבה.

 

ש: אני מורה ואמור להיפגש עם בוגרים. האם להימנע מלחיצת יד וחיבוק?

 

ת: כן. רק לחייך באהבה. ומי שבטעות לחץ ידיים, ירחץ עם סבון.

 

ש: נטלתי ידיים בנטלה במקום ציבורי, האם מותר לי לשטוף אותן עם סבון, לפני הברכה, כי אולי הנטלה מזוהמת בקורונה?

 

ת: כן.

 

ש: לא לנשק מזוזה?

 

ת: גם לא. אגב, המנהג העיקרי אינו לנשק, אלא לגעת. זה אפשרי כמו ידית של דלת. כמובן, לפני כל אכילה לרחוץ ידיים.

 

ש: האם הקורונה מהווה סכנה למין האנושי, הרי בחודשים מתו כשלושת אלפים?

 

ת: לא. אגב, יש הרבה יותר חמור: איידס – מאה אלף מתים כל חודש, אלכוהול – מאתיים אלף כל חודש, עישון – ארבע מאות אלף כל חודש. אך גם מאלה אין סכנה לאנושות.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

האם מותר ללכת על גשר יהודית בתל אביב שנבנה בשבת?

[שאל ורשם מקורות: הרב מרדכי ציון]

ש: בתל אביב נבנה גשר יהודית בחילול שבת.  הוא ייפתח מחר, האם מותר ללכת עליו או לנסוע עליו באופניים?

ת: קודם כל, יש לדעת שזה חילול השם נורא.  זו מדינת ישראל, והשבת היא עם ישראל, ולא יתכן שהמדינה תחלל שבת.  מה שאדם פרטי עושה בין כותלי ביתו, אינינו יכולים להתערב, אבל במה ששייך לרשות הרבים, לא יתכן שיהיה חילול שבת.  יש למנוע דברים כאלה בכל דרך אפשרית, למחות לפני כן, תוך כדי ואחר כך.

ש: אבל עכשיו שכבר בנו את הגשר, מה דין דיעבד, האם יש בזה איסור משום "מעשה שבת"?

ת: לכאורה לא, שהרי נפסק שבחילול שבת במזיד על ידי יהודי, למחלל עצמו אסור עולמית ולאחרים מותר מיד במוצאי שבת (שו"ע או"ח שיח א).  כלומר, מי שבנה את גשר, אסור לו ללכת בו לעולם, וכמובן שאלה זו אינה עומדת על הפרק, אבל לאחרים מותר במוצאי שבת.

ש: אולי אותם מחללי שבת לא נחשבים מזידים אלא שוגגים, תינוקות שנשבו?

ת: לא.  זה נקרא מזיד.  אמנם הם אינם מבינים את ערך השבת, אך הם יודעים היטב שעל פי תורה, הדבר אסור, וזה נקרא מזיד.  לגבי העבודות שונות של תיקון מערכת החשמל הארצית או פעולות שונות בבית חולים, אפשר לדון אם זה שוגג (עיין פס"ת שיח אות יב), אך לגבי גשר, אין הכרח של פיקוח נפש לבנות בשבת.

ש: על כל פנים, לגבי שאר האנשים מותר מיד במוצאי שבת.

ת: כן.  במיוחד, שהם לא נהנים דווקא מחילול השבת, כי מצד ההולך בגשר, אין שום הבדל אם נבנה בשבת או ביום חול.  אבל יש פה בעיה מצד אחר, שאין זה דבר אקראי חד פעמי, אלא דבר מתוכנן מראש, כגון  דברי הכתב סופר על מסעדה שמבשלים בקביעות מידי שבת בשבתו עבור המתארחים וזו פרנסתם, ודאי קנסו לאלו שנתבשל עבורם כמו שקנסו למבשל עצמו.  ובנוסף, שיש בזה גם משום מסייע לדבר עבירה ואולי גם לפני עוור (שו"ת כתב סופר או"ח נ).  והוא הדין בעניננו שכיוונו מראש, ולפי זה אסור לנסוע ללכת על הגשר.

ש: זה נוגע לעוד הרבה בתי חרושת ומפעלים (פס"ת שם)?

ת: נכון.  כך פסקו גדולים רבים על פי הכתב סופר.  ובכל זאת, בנידון שלנו, שזה ודאי שעת הדחק, ואינו דומה למסעדה, כי יש הרבה מסעדות, וכן יש הרבה בתי חרושת ומפעלים, אך יש רק גשר אחד במקום הזה, וקשה להגיע בלעדיו, אפשר לנטות להקל.

ש: איך?

ת: על פי תשובת הג"ר צבי פסח פרנק לגבי שימוש אור החמשל.  הוא מביא שני נימוקים.  א. אין הכרח שהלכה בזה ככתב סופר, כי מה שחכמים גזרו, גזרו, ומה שלא גזרו, לא גזרו (שו"ת הר צבי או"ח א קפ).

ש: אבל הרבה פוסקים הולכים על פי הכתב סופר (פס"ת שם)?

ת: נכון.  אבל בשעת הדחק, אפשר לסמוך על דעת יחיד.  יתר על כן, הגרצפ"פ כותב שבענין החשמל, גם הכתב סופר לא יאסור, כי הוא דיבר במקרה שזה נעשה בידיעתו וברצונו, וכאן ודאי זה נגד רצוננו (הרב צבי שם). וכן בעניננו.

ש: שני נימוקים להקל.

ת: ועוד נימוק שלישי הוא שיטת הגר"א מובאת במשנה ברורה (שם סק"ז), שבמזיד אסור גם לו וגם לאחרים רק עד מוצאי שבת, ובמקום הצורך אפשר לסמוך עליו.  

ת: ויש עוד צדדים להתיר?

ת: כן.  כיון שנבנה גם בחול וגם בשבת, ולא עוד אלא שהרוב נבנה ביום חול, ואז יש דין "זה וזה גורם" שמעשה שבת מותר בו, כגון שם מלח לפני שבת ומוסיף גם בשבת, שהמאכל מותר, אם המלח שניתן בשבת אין בו די כדי לתת טעם לבדו (שו"ע או"ח שיח ט הגה מ"ב ס"ק עג).

ש: ובסיכום, מה להלכה?

ת: בשאלה מסוג זה, יש לשאול גדולי הדור.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.