צ'רקסי חבוי, בור שלא מוזכר, וכפר ציורי. לשעבר

רבים מהנוסעים בכבישי מרכז רמת הגולן, מכירים את המסגד של חושניה הסמוך לקשת, כמייצג של כפרי הצ'רקסים בגולן. לא רחוק משם, חבוי בלב השטח נמצאים שרידיו המרשימים מאוד של כפר נוסף: צורימן.

הכפר שנמצא בצפונו של רכס החזקה-בשנית, חבוי בין בוסתנים ועצים וסמוך מאוד לגבול. תושביו האחרונים (הכוונה מעבר לחזירי הבר שמאכלסים את האיזור כיום:) היו הצ'רקסים.

כבר דיברנו לא מעט על "משיכת" הצרקסים לאיזור על ידי העותמאנים לאחר הטבח הרוסי בצרקסים בקווקז, והטבות מיסים שחולקו למתיישבים הצרקסים שיבואו לחזק את איזור הגולן בנאמנות עותמאנית אל מול שבטי הנוודים שישבו באיזור הספר.

צורימן כמו כפריהם האחרים של הצרקסים, שכמו קפאו בזמן, מאופיין בבתים בנויי אבני בזלת עם קורות בזלת ארוכות ועבות, בשילוב אמצעים מודרנים כמו סורגי מתכת ובטון.

בין חצרות הבתים ניתן למצוא בורות מים, בוסתנים של עצי תות, אגוזי מלך, תאנים וגפנים. הבתים בכפר היו מכוסים ברעפי מרסי שאותם ניתן לראות פזורים בשטח.

כיום רוב בתיו של הכפר הרוסים לאחר שבשנים שלאחר מלחמת ששת הימים, היותם סמוכי גבול איפשרה למחבלים להסתתר בתוכם לקראת פיגועים בשטח הגולן, מה שהביא להפצצתם.

המבנה הבולט ביותר גם אז וגם כיום הוא מסגד הכפר, בו ניתן לראות אבנים משולבות בשימוש משני מהתיישבויות אחרות במקום, בעיקר סביב התקופה הביזנטית.

מיד אחרי שאשלח את הפינה, אקבל הודעות חוזרות, רגע! איך לא הזכרת את בור המים שאליו נכנסים? אז לא הזכרתי אותו (תראו זה הפוך על הפוך) כי על אף סולם החבלים במקום, הבור עמוק, היציאה ממנו קשה וקרה כבר שהסולם נתלש פנימה, ורק לאחרונה חולצו משם מטיילים, כך שלא מומלץ..מה שאני לא יכול להגיד על עצי התות במקום;)

איך מגיעים? שאלה מצוינת. בעיקרון אין כניסה למקום לאור קרבתו לגבול, למעט באישורים מיוחדים…

**

אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

גבוהה ורמה, טורקיז ובניאס

שלום לכולם! הפינה היום היא אחת מנקודות החן הכי יפות שמעטרות את פני ארצינו, ומהווה חידה גדולה עד היום: ברכת רם.

הבריכה (או אגם או מאגר, אבל נשאר בשם הזה כרגע) שוכנת ליד הישובים מג'דל שמס ומסעדה בצפון רמת הגולן, והטורקיז שלה נשקף למרחק.

מה שמדהים הוא לראות את הכנרת הקטנה הזו (יש שיגידו אני נסחף) ולחשוב שהיא בגובה של 1000 מטר (!) מעל פני הים, אבל מבט אחד למעלה אל החרמון הסמוך יבהיר לנו שיש עוד הרבה לאן לטפס.

אז איך היא נוצרה? שאלה מצוינת! הסברות נעות בין אגדות עממיות שנשאיר לכם לחפש, לבין חלל קרסטי (חללים תת קרקעיים שנמצאים בד"כ בלב ההר) שבשלב מסוים ה"למעלה" שלו התמוטט פשוט, והחלל נחשף לעולם, אבל האופציה הסבירה יותר והאקזוטית בעיניי היא שזה בכלל לוע הר געש, שבעבר היה צינור ללבה שהתפרצה דרכו בדרך לקטיף דובדבנים במסעדה, אבל בהמשך, כמו שקורה לכל מי שמגזים עם הדובדבנים, נסתם.

עכשיו תגידו, אוקיי, נסתם, לבה אין, אז מאיפה המים? או! שאלה מצוינת ושמח שאתם חדים היום. גם פה החוקרים חלוקים. כמובן שהתשובה הקלה היא מי גשמים ומי נגר עלי (מים שזורמים על פני הקרקע) אבל השאלה הגדולה היא האם יש מעיינות בדפנות הבריכה שממלאים אותה גם.

בעבר האמינו שהבריכה היא אחד ממקורות הירדן, והמים מחלחלים ממנה אל המערה המוכרת בבניאס. יוסף בן מתיתיהו אף מצביע על ניסוי מדעי בו זרו מוץ (הפסולת מהחיטה) על פני המים בברכת רם, ומשם הוא הגיע לבניאס. בינתיים כנראה דחו את האפשרות הזו… נו אז מה כן??? שאלה מצוינת נשאיר לכם לקרוא קצת לבד…

המים כיום משמשים כמאגר לטובת חקלאי הסביבה, והקיבולת של הבריכה היא 7 מליון קוב! אז יאללה, לכו להנות מהטורקיז המדהים..

איך מגיעים? Waze: ברכת רם. יש כמה נקודות גישה מסביב לאגם.
עד כאן להערב:)

לגבי שחיה במקום: ככל הידוע לי, אסור/לא מומלץ

**

אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

זריזה, יפיפיה, וקרובה לבית

שלום לכולם! אחת מהחיות המקומיות הכי מדהימות בעיניי, ואפילו גם מהנפוצות שבסמוך לבתים שלנו היא הלטאה זריזה.

לא התבלבלתי בשם שלה, זה לא כמו להגיד "השפן החתיך"

, כי זה באמת השם הרשמי שלה בעברית. שאותו כמובן היא קיבלה לאור הזריזות שלה:)

היא נמצאת ממש אצל רבים מאיתנו בסמוך לבתים, כשהיא חובבת מקומות מסתור (ליד החלון מבחוץ, סלעים בגינה, גזעי עצים וכו).

היא מגיעה לאורך של כ20-25 ס"מ כשלפעמים הזנב שלה יכול להגיע לאורך של יותר מהגוף עצמו. ועכשיו תגידו: "אוי לא! זה הופך אותה לממש קלה לתפיסה על ידי הטורפים שלה" (אומר לכם את זה אדם קצת ארוך שהבולטות שלו בשטח הפגישה אותו כבר עם כמה ענפים כואבים, בקיצור קצר בשטח זה יותר יעיל) אז אל דאגה. פה נכנסת היכולת המדהימה שלה לנתק את הזנב שלה או ביוונית: אוטוטומיה (קטיעה עצמית).

עכשיו רגע, אל תרוצו לנסות לתפוס להן את הזנב. הניתוק הזה הוא רק בלית ברירה, ונכון במקום זה שנותק, יצמח זנב חדש, אבל בשונה מקודמו שהיה רציני ובנוי ממרכיבים שונים (שרירים, עצבים וכו') הזנב הזה הוא חיקוי ועשוי רק מסחוס, ובעצם הוא לא הדבר האמיתי (מחקרים מראים גם שהוא שם אותה במקום נמוך מול לטאות מתחרות).

הלטאה הזריזה מטילה בימי סוף החורף-אביב את הביצים בגומחות לחות בקרקע (יכולה להטיל 3-4 פעמים בתקופה הזו ובכל אחת מהן 2-5 ביצים) ומשם יבקעו מלא זריזונים וזריזוניות קטנים. אגב האוכל שלהם הוא חרקים עוד יותר קטנים, ומבחינת השפעה על האדם, אין בהם שום מסוכנות, ואדרבה, אם אתם פחות חובבי חרקים ופרוקי רגלים, אז הן דווקא אכלה הדברה ביולוגית.

התחלתי עם היופי שלה. הזכרים (הלטאים הזריזים;) מאופיינים בשני פסים שחורים לאורך גב הגוף, אבל היופי באמת הוא בגחון שלהם שנע בין ירוק-טורקיז-תכלת-כחול מדהים, ולכן תמיד כיף לראות אותן בסביבת החצר…

עד כאן להיום 🙂 אלו היו 2 דקות על "אמא מה רץ לי ליד החלון??"

**

אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

על המטוס שנדחף, הצניח, ועוד מעט יוצא לפנסיה שניה

על המטוס שנדחף, הצניח, ועוד מעט יוצא לפנסיה שניה

שלום לכולם! אז מתי יצא לכם לאחרונה לבקר מטוס נטוש באמצע יער? ועוד אחד כזה שלא נראה כבר בנוף הישראלי בשנים האחרונות? אז זה הזמן, כי לפי השמועות, עוד מעט הוא כבר לא יהיה שם: המטוס ביער המגינים

אז היער עצמו, הוא יער גדול באיזור השפלה, שמרכז המון פינות הנצחת נופלים על הגנת ארצינו ומכאן בין השאר שמו. שניה לפני שנגיע למטוס הספציפי הזה, סוג המטוס – "נורד" הוא מטוס מפיתוח גרמני – צרפתי שאפשר להגיד ש"דחפו" לנו בלי שנרצה כל כך. הסיפור באופן כללי היה שהצרפתים עפו על המטוס שלהם (סטגדיש) אבל לא הצליחו לסחוף בהתלהבות שלהם רוכשות פוטנציאליות נוספות…

מדינת ישראל הצעירה שחיפשה אצל מי אפשר לשדרג את חיל האוויר שלה, מצאה אצל הצרפתים מטוסי אוראגן והחליטה לרכוש אותם….הצרפתים שאימצו לרגע את המח הישראלי, אמרו לטובים לטיס: "רוצים אוראגנים? אז אתם חייבים לרכוש גם כמה נורדים". ולמה? כי כשחיל האוויר הישראלי ישתמש בהם, יש סיכוי שגם צבאות נוספים ירכשו. אז רכשנו.

נדחף נדחף, אבל כבר הספיק לעשות הסטוריה כשבמבצע קדש, הצניח את צנחנינו בקרבות המתלה ולמעשה רשם את ההישג של הובלת הצניחה הקרבית היחידה בהסטוריה של צה"ל. ב1978, יצאו הנורדים לפנסיה מצה"ל ומאז הם פוזרו בתצוגה ברחבי הארץ. המטוס שהוצב ביער המגינים, הוא המטוס שהצניח את חיילינו במיתלה, והוא מהווה גם כיום פינת הנצחה לנופלי חטיבת הצנחנים הראשונה חטיבה 317 (או 226 או חטיבה 80, תלוי באיזו תקופה)…

אז איך מגיעים? waze: המטוס יער המגינים.

דגשים: ליד המטוס יש שולחנות פיקניק. הכניסה למטוס עלולה להיות לא בטיחותית בהתאם למצבו מבפנים. רוצו לפני שיעלם…

תהנו!

**

אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

העין אשר ביזרעאל

שלום לכולם! והיום בפינה אחד המקומות האהובים עליי ביותר בעמק יזרעאל, רחב ידיים ומלא כל הזמן – עין יזרעאל.

המעיין מוזכר בתנ"ך לקראת הקרב האחרון של שאול ובניו עם פלישתים, בו מצאה משפחת המלוכה כמעט כולה את מותה בקרב גבורה. לפני אותו קרב מכריע, חנה צבא ישראל במעיין שהיה המרכזי שבעמק ושכן למרגלות העיר שלימים תוכר כאחת החשובות באיזור – (תל) יזרעאל.

בעבר ספיקת המעיין הייתה נמוכה יחסית, ולכן נחצבה נקבה ובתקופת המנדט הרחיבו אותה כדי להגביר את הזרימה, ולתעל את השימוש במים.

המעיין ידע שנים יפות יותר ופחות, וזה כנראה גם מה שהעניק לו את שמו הערבי "המעיין המת" (עין אלמית). במרכזו נוכל לראות מבנה משאבה ששימש ככה"נ להשקיית שדות העמק הסמוכים. בשנים האחרונות חלק ניכר מהמים המוזרמים אליו מגיעים מקידוח סמוך.

המקום שופץ בין השאר לזכרו של צבי כרמלי, לוחם הפלמ"ח שבקרבות תש"ח נהרג במהלך פעולה נגד מחבלים שהתבצרו בכפר זרעין הסמוך.

איך מגיעים? Waze:עין יזרעאל.

בריכה רחבת ידיים, בעומקים משתנים (30-80 סמ) פתוחה תמיד. רחצה באחריות המתרחץ
ואל תשכחו לאסוף אשפה:)

תהנו!

**

אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

מאלנבי ועד לבנון, גזר, כרם ומעיין

שלום לכולם! כמו שהבנתם בזמן האחרון אני בשוונג מעיינות הודות לחל"ת שמאפשר לי אינספור גיחות מבריכה לבריכה, והיום בפינה עין ורד(א), מעיין מקסים קרוב למרכז הארץ.

אם הייתם מגיעים לפה לפני כ2000-5000 שנים, כנראה שהמטרה העיקרית שלכם הייתה לשתות ממי המעיין הזכים, שהיו מקור השתיה המרכזי של העיר הסמוכה גזר.

מי שעוד נהנו מהמים הללו היו כח עותמאני חזק שישב על התל בימי מלחמת העולם הראשונה, עד שחייליו של אלנבי החליטו לשים סוף לסיפור, ובהתקפת פרשים חזקה, כבשו את המקום.

בימינו, שופצה וטופחה הבריכה לזכרו של איתי שטיינברגר, בן הישוב הסמוך כרמי יוסף ואוהב טבע. במלחמת לבנון השניה, איתי לוחם בסיירת השריון, נלווה אל פרמדיק לחלץ פצועים בכפר ע'רנדייה.

לאחר טיפוס מפרך, חבירה לפצועים וטיפול בהם, החל מטח טילים. איתי והפרמדיק המשיכו בטיפול תוך כדי המטח, עד שאחד מהם, פגע ישירות באיתי. על פועלו הוא קיבל את צל"ש אלוף פיקוד הצפון.

המעיין היום הוא פינת חמד, עם פינות מוסדרות לצידו. עומקו כ1.5 מ' ויותר. ובסמוך אליו המים נקווים לשלולית קטנה לקטנים יותר.

איך מגיעים? בוויז: עין ורד (המעיין)-וורדא (כך מופיע שם). הגעה מומלצת מכרמי יוסף ולא מקיבוץ גזר. ליסוע בעדינות בדרכי העפר. והכי חשוב, קחו שקיות ואספו את האשפה, גם שלכם, וגם של מי שהשאיר בטעות לפניכן.

המעיין נמצא באיזור מודיעין-רמלה, ולא להתבלבל עם מושב עין ורד שלא באיזור

תהנו!

**

אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.