להיפגש עם הרפורמים? הרב יהושע שפירא בשיעור בנושא

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

במקום שיש חילול ה' | תגובה לרב אליעזר מלמד

"וינועו אמות הסיפים מקול הקורא והבית ימלא עשן"; "וינועו", וראוי שינועו עוד; "והבית", מה יהיה על הבית…

לא, "הקורא" המדובר איננו עוד פוליטיקאי המפגין קלות דעת בכל מה שקשור לתורה וליהדות, "הקורא" הינו תלמיד חכם, רב יישוב, ראש ישיבה, מחבר ספרי הלכה רבי מכר, אשר שמעו יצא בכל הארץ – הרב אליעזר מלמד נפגש במסגרת ועידה וירטואלית של עיתון 'מקור ראשון', עם רבה רפורמית מצרפת.

סיבת המפגש, כך ביאר הרב גם בכנס וגם במאמר שפרסם בעיתון 'בשבע', תחושתו שישנו הכרח לשמור על קשרי אהבה וידידות עם כל סוגי היהודים, גם אלו שאנו נמנעים מלקבל את הלגיטימיות של דרכם ותפיסת עולמם.

עד כאן, היה מקום לומר שאולי ראוי, נסבל ומקובל.

אלא שגם בכנס עצמו וגם במאמר בו ביאר הרב את בחירתו, השתרבבו להם מספר משפטים מעט מלחיצים:

"מצווה עלינו לחפש דרכים לבטא את האחווה ואת שותפות הגורל והייעוד שבינינו, ואף ללמוד מהם את כל הטוב שבהם ובעמדותיהם"; "אני חושב שאם נכיר טוב את הקהילות השונות נרוויח מזה הרבה מאוד. חוץ מזה שזה תענוג להכיר ולהחכים ולהרחיב את הנפש ואת הדעת, אני חושב שזה עצמו הדבר הטוב"; "מה המודל של הקהילה, איך לומדים, מה צורת הלימוד, איך הקשר עם המוסלמים שכבר שמעתי שיש קצת קשר ומה הקשר עם הנוצרים, מה הקשר עם התפיסות הימניות והשמאליות, ואני בטוח שכל השיחות האלה יחכימו אותנו…".

במחילה מכבוד תורתו של הרב, בטח אחרי שזכיתי ללמוד כל כך הרבה מספריו, אבל הנני מתקשה שלא להעלות מספר תהיות וגם למחות – "ללמוד מהם את כל הטוב שבהם ובעמדותיהם"; "תענוג להכיר ולהחכים ולהרחיב את הנפש ואת הדעת"; שומו שמים על זאת, ביחס למי נאמרים הדיבורים החמים הללו?! מחריבי היהדות די בכל אתר ואתר, המסלפים דברי אלוקים חיים, הכופרים בקדושתם של חז"ל ומשתפי הפעולה הראשיים של אויבינו בשנים האחרונות. מהם "ללמוד"?! על ידם "להרחיב את הנפש"?!

"מה הקשר עם הנוצרים", התעניינת. דע לך, קשר חם מאוד. חם עד כדי אימוץ מנהגים, נישואים ותפילות משותפות על בסיס קבוע. "איך הקשר עם המוסלמים", שאלת. פשוט מאוד – עוזרים להם בשאיפת חייהם לכבוש מאיתנו את ארץ חמדה. "מה המודל של הקהילה", תהית. שואה שקטה של התבוללות, זו התשובה.

כבוד הרב הרגיש צורך ודחיפות להשתתף בכנס, כנגד אלו הקוראים להחרים את אנשי כת הרפורמים, בטענה שסוף סוף הם נציגי קהילות יהודיות גדולות, בדומה ל'מכבי', ה'ג'וינט', 'השומר הצעיר' וכדומה. שוב אלף בקשות מחילה, אבל האם אין בכך סוג של היתממות או לפחות ניתוק מהמציאות – האם זה מה שהם, "נציגי קהילות יהודיות גדולות"?! אלף חרמות לא יספיקו להשיב להם כגמולם על כל הרעה אשר הם גמלונו בעבר וממשיכים בה היום. מהיכן כבוד הרב הצליח לגייס כוחות להעלות חיוך על פניו אל מול אישה שמייצגת מלחמה אקטיבית בה' ותורתו?!

"אני מרגיש שהייתה פרידה ארוכה וצריך להשלים ולספר מה קורה", כתבת, "הוא פשוט נפגש לשיחה עם אחותו האובדת", ביאר הרב צוריאל חלמיש, אחד מתלמידיך. לא "פרידה ארוכה" ולא "אחות אובדת". מי שמחפש לפגוש את נציגי התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות מוזמן להגיע יום יום אל משכן הכנסת. די בקלות הוא יוכל להיפגש איתם, כשהם עמלים על כתיבת חוקים הנועדים לקעקע כל יחס בין הדת למדינת ישראל. הם שותפים בוועדות, לוחשים על אוזנם של חברי כנסת מהשמאל עצות ורעיונות ועושים כל מה שביכולתם כדי לייבא את ההצלחה המסחררת שלהם באמריקה, גם אלינו אל ארץ הקודש.

בשעה בה התשתית הפוליטית של הציונות הדתית מסורה בידם של חילונית ובעל השקפת עולם רפורמית, מה שלאט לאט שוחק את הצורה הנפשית והרוחנית של ציבור שלם, סיסמאות על אהבת ישראל, נכונות ככל שיהיו, אסור להן שירפו את ידינו מלהישמר שבעתיים מכל טומאה של מגע, משא והיסט מדעותיהם של אנשי התנועות הללו. "והוא רחום יכפר עוון".

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

ההבדל בין התנועה הרפורמית לעולם החילוני

לפני מספר ימים השתתף הרב אליעזר מלמד הי"ו, במפגש של קרבה ולימוד הדדי, עם רבה רפורמית. לעניות דעתי, על אף רצונו הטוב, מעשה זה של הרב מלמד הוא טעות שאסור לחזור עליה.

בשורות הבאות אשתדל להסביר מפני מה אנו בקרבה אמיתית עם הציבור החילוני, אולם בה בעת הננו במערכה קשה כנגד התנועה הרפורמית.

מאז התחילה התנועה הציונית היו שתי גישות בקרב יראי השם. חלקם הפנו עורף לרוב היישוב החדש שבארץ ישראל, אשר רובו היה בנוי מאנשים חילונים. הם ביקשו לבצר את הקודש בשלילת החול והפניית עורף לתהליכים המאתגרים והקשים העוברים על האומה מבחינה תרבותית ודתית. אולם מורנו הרב קוק זצ"ל לא הלך בדרך זו, אלא ביקש את הרמת קרן העם כולו על כל חלקיו, מתוך מפגש ואהבת ישראל.

הרב הרבה להתבטא ולכתוב על סגולת ישראל ועל הקץ המגולה בעת זו.

לדבריו, פעמים רבות הרשעים בעלי הפרנציפים אינם מגיעים רק מתוך שיפלות ורישעות, כי אם מתוך ערגה לאמת ולאורה אלוקית המצויה בתורה. החילוניות האידיאולוגית מתגלית בנשמות המבקשות בפנמיותן את השם, מה שלא ניתן להם דיו בגלות ובהגבלות לפני תחיתנו בא"י. העולם החילוני הוא כמובן עולם בעל טומאה חיצונית, אך בתוכו יש נקודת קודש המחיה אותו- בקשת הופעת האופי הישראלי האלוקי בכוחות החיים כולם, ובכל צדדי התרבות, מבלי ידח ממנו נידח.

החילוניות דורשת גדלות לתיקונה, ותורת ד' שבא"י היא התרופה הממתקת למרידה רוחנית זו. בנוסף, גם סגולתה של ארץ ישראל מסייעת ליושביה לברר ולהתקדם כלפי התשובה השלימה.

מתוך ראיה זו, הרב האמין בטובתם של החילונים, גם אלה העושים להכעיס ולא לתאבון, אשר בהינתן להם אור תחיית הקודש בתורת ד' השלימה ישובו אל השם ויוסיפו רכוש גדול להופעת דבר השם בישראל. אנו מאמינים ברבש"ע שנטה ידו לגאול את ישראל, וכל תהפוכות התרבות הישראלית הינם ביסודם בקשת השם בגדלות ובנחלה בלי מיצרים, וסוף התיקון לבוא.

אולם במקביל לגישה זו כלפי העולם החילוני בא"י, הרב כתב נגד התנועה הרפורמית בתוקף רב, וכך כתב ליהדות אמריקה שמתכלה והולכת בשל תנועה זו –

"ב"ה עה"ק ירושלים תובב"א שנת תרפ"ג

לאחינו ב"י קהילות הקודש והיחידים האהובים באה"ב באמעריקא וקנדה יצ"ו, שלמי אמוני ישראל החרדים לדבר ד', המאמינים בתורת משה מורשה, תורה שבכתב ותורה שבעל – פה, שעליה כרת הקב"ה ברית עם ישראל. שלו' וברכה מהר הקודש מירושלים.

אחינו היקרים.

באה אלי שמועה, ממצב היהדות הנאמנה במדינותיכם, ולבי נשבר בקרבי. כי עלה הפורץ, של אלה אשר השחיתו את כרם ד' צבאות בית ישראל, וידיחו רבים מאחרי ד' אלקי ישראל ותורתו הנאמנה, המתחדשים הריפורמיים, גם בתוך מחנה החרדים פנימה, ורבים התחילו להיות נמשכים אחריהם בשגגה, לעקור מוסדי עולם, שיסודי היהדות ועקרי תורה שלובים עמם. והפרצים התחילו בחומת הקודש, בהדברים המסורים לציבור, והנעשים בהקהל, הקובעים את חותמם על צורת העדה בכללותה, והם סדרי בתי – הכנסיות, בצורת בנינם ובדרכי הקודש של הליכותיהם ומנהגיהם הקדושים. והדברים באו לידי כך, שמרעה אל רעה יצאו, ועבירה גוררת עבירה והריסה גוררת הריסה, עד שנמצאו כאלה ששלחו יד בהמסורה הקדושה לכל ישראל קדושים מאז ומעולם לעשות בבתי – הכנסיות עזרת אנשים לבד ועזרת נשים לבד, ואשר המהרסים הראשונים אשר התחילו לבטל את הסדר הקדוש והמחויב הזה, יודעים אנחנו מה עלתה בידם, שרובם ככולם נשתכחו מהם ומזרעם כל יסודי האמונה וכל קדושת ישראל, והרבה מהם נשתמדו ונבלעו בין גויי הארץ ונכרתו לגמרי מבית ישראל, ואשר לא עשו עדיין את הצעד הזה, של השמד המכלה, הנה הם כאברים מדולדלים בגוף האומה, בלא תורה ובלא אור של יהדות אמתית. ועינינו רואות וכלות עליהם, והטובים שבהם מתחרטים על עונות אבותיהם, אחרי שהם רואים את חורבנם הרוחני".

מפני מה שינה הרב את יחסו לתנועה זו מיחסו כלפי העולם החילוני? מדוע לא קרא הרב זצ"ל לשיתוף פעולה עם התנועה הרפורמית כפי שמציעים היום רבנים מסויימים? מדוע הוא מכנה אותם בשמות חריפים כל כך 'הפורצים' 'משחיתי כרם ד' צבאות' 'מדיחים' 'עוקרי מוסדי עולם' 'המהרסים' 'נשתמדו ונכרתו מבית ישראל' 'אברים מדולדלים בגוף האומה'- כל אלה כינויים שהרב לא משתמש בהם לאף אחד אחר חוץ מהרפורמים והמינות הנוצרית?

התשובה בהירה- העולם החילוני חי במקביל לעולם הדתי. הוא עולם שיש בו חטא וטעות, אולם סופו לתיקון בשל הארתו ע"י התורה. העולם החילוני אינו מבקש להחליף ולרשת את העולם הדתי מבחינה תאולוגית כי אם לחיות לצידו, ומכאן היכולת להשפיע עליו וגם להאזין לליבו ולקבל ממנו חכמה ואנושיות, ולהעלות בו את ניצוצות הקודש למקורם העליון.

החילונים הם אורטודוכסים טועים, ואינם מציבים אלטרנטיבה של משנה סדורה העושה מהחטאים אידיאולוגיה מקבילה לתורה. הם לא בדו דת חדשה מליבם אלא עוברים תהליך של פריחה אמונית, והם במגמה מתמידה כלפי התחזקות בתורה כפי שאנו יודעים בשנים האחרונות ב"ה. הם מבררים מי אנו, ביחס לתורה המסורה, מבלי לנסות להחליפה בתורה דתית אחרת.

לעומתם, התנועה הרפורמית היא תנועה אידיאולוגית פרוגרסיבית המבקשת להכנס לאומה ולהחליף בה את המסד האלוקי של תורה שבעל פה. איננה מבקשת בירור מול התורה אלא מבקשת מלוכה דתית משל עצמה. היא בעלת משנה סדורה של לגיטימציה לעבירות והפיכתן לדת. אין כאן אפשרות למציאות מקבילה אלא מלחמת הובלה של האומה בינינו לבינם.

הנביא ישעיה מתאר את עבודת האלילים בימיו- " הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים, תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן; שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים, תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִים".  וכי מה הביא אנשים ונשים לשחוט את ילדיהם בנחלים עבור חתיכת עץ ואבן?

אין זאת אלא שהעבודה הזרה באה להתיר את תאוות האדם, ומכאן כוחה. בכך שמשתחווה האדם לע"ז הוא משתחווה לעצמו ולתאוותיו, הוא עושה אידיאולוגיה מהעבירות שלו ומכשיר אותם לכתחילה כדת. הפסילים תמיד עוצבו באופן של גלוי עריות ושפיכות דמים, כגון האלילה אשתר שהיתה פסל נשי עירום עם כלי מלחמה המבטא הרג ועריות. האליל הוא האדם עצמו, אשר הוא לבדו קובע מהו המוסר ומהו האדם, ואין כח עליון מעליו. תאוות הע"ז היא כה גדולה, עד שהאדם מקריב עבורה את ילדיו כאות לנאמנותו לה, כאות לכך שהוא נאמן לתאוותיו השפלות ורק הן המדריכות את חייו ולא כח עליון אלוקי המעדן את ההוויה.

התנועה הרפורמית יסודה במינות ישראלית, המבקשת ליסד דת חדשה של שידוד מערכות הקודש. זוהי תבנית עבודה זרה הבאה מתוך הרצון להכשיר את השרץ לכתחילה, לא לדבר עוד בשפה של התקדשות לקראת התורה אלא בשפה אידיאולוגית של הנמכת התורה לתאוות שלנו ולעמדות הליברליות המערביות (שחלקן טובות לכשעצמן). אמנם היא אינה שוחטת ילדים תחת סעיפי הסלעים, אך היא שוחטת ערכים אלוקיים תחת אותם הסלעים בדיוק, וזה לא פחות חמור.

בניגוד לחילונים, הרפורמה מבקשת כשמה המפורש- לחולל שינוי קריטי ביסודות התורה, כך שהאדם יהיה האל, ולהחליף את התורה שבעל פה בהמצאות אנושיות. לדעתם, האדם הוא מקור הסמכות הדתית ולא התורה. היא כופרת בד' המתגלה בנבואה ובמקדש, ובחיי עולם אשר נטע בתוכנו. מגמתה אינה של התחזקות כלפי מעלה כמו החילוניות הארץ ישראלית אלא התמעטות והורדת הקודש מהמסורת היהודית. היא אינה מקבלת את בחירת ישראל מכל העמים, ומבקשת כאחותה הנוצרית לאחד את העולם כולו תחת שם אחד- אמונת האדם, רצונות האדם, תאוות האדם. הרפורמה פוסלת את הגדרתו הבילוגית של היהודי, ושמה את העיקר על תחושותיו והגדרתו בידי עצמו.

מול מינות כזו, אין פשרות ואין שיתופי פעולה. כפי שאין אדם משתף פעולה עם אדם הגוזל את אשתו ומחריב את ביתו עליו- כך אין שיתוף פעולה עם תנועה המבקשת לעשות כך למדינת ישראל שלנו, לזהותנו היהודית, לערכינו התורניים.

כפי שכתבתי בעבר פעמים רבות, התנועה הזו קיבלה החלטה אסטרטגית לחדור למדינת ישראל מארה"ב, ולשנות את יחסי הכוח בחברה הישראלית כך שהעולם הדתי לא יהווה יותר מקום של חיוב במצוות ועול שמים, כי אם פולקלור מסורתי. הם תורמים לישיבות ולארגונים סכומים גדולים מאד, וקשה מאד לעמוד בפרץ הזה, ומשפיעים בערמתם גם על רבנים ותפיסות עולם ציוניות-דתיות.

זה הכלל- אנשים פרטיים רפורמים נקרב, כחלק מעם ד' (אלו היהודים מביניהם). נסביר להם את טעותם ונאיר להם פנים כאנשים פרטיים. אולם התנועה האידיאולוגית שלהם- מלחמת עולמים לנו עימה ויש להפריד בין הפרט לכלל בסוגיה זו. אין להעניק לה שום כניסה ושום לגיטימציה חוקית או ציבורית בישראל.

הרב אליעזר מלמד נוהג להסביר פעמים רבות את פסיקותיו ההלכתיות, מתוך מבוא מחשבתי. והנה בפעם זו, נראה שההחלטה קדמה למבוא המחשבתי, ולהתייעצות בסוגיה כה דרמטית עם גדולי חכמי ישראל. לא נתקיים כאן 'סוף מעשה במחשבה תחילה', והטעות יצאה אל הפועל ברשות הרבים.

זכיתי לשמוע מרבים מגדולי זקני חכמי ישראל התיחסויות לסוגיה זו לא פעם, ומעולם אף אחד מהם לא הלך בדרכו החדשה של הרב מלמד, אלא להיפך.

יהיה רצון שנזכה כולנו לשוב בנו מטעויותינו, ובזה שיבחנו ואושרנו, גדול קידוש השם מחילול השם.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

הכרסום נמשך: נפתלי בנט קורא לחבק ולשוחח עם הרפורמים

שר הבטחון ושר התפוצות לשעבר, יו"ר ימינה נפתלי בנט, שוחח עם אביטל אינדיג במסגרת וועידת התפוצות של עיתון מקור ראשון. במהלך דבריו התייחס לביקורת הנשמעת על השיח עם היהדות הרפורמית, ואמר כי "צריכים לזכור שכולם אחים ואחיות שלנו בלי קשר לתפיסותיהם, אני לא אומר שצריך לשנות את ההלכה כדי למצוא חן בעיני מישהו, אבל בוודאי צריך לשוחח עם כל יהודי. אני חושב שיש איזה פחד, חשש מאוד גדול שנשנה את השולחן ערוך, ולא זה השיח, אנחנו צריכים לחבק את כולם".

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

בעז גולן על הרב מלמד והרפורמים

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

"כל גדולי ישראל סרבו להיפגש עם הרפורמים"

הרב יהושע ון דייק, רב היישוב איתמר, התייחס הבוקר בראיון לבצלאל קהן ברדיו קול חי למפגש הוירטואלי והשיח המשותף של הרב אליעזר מלמד, רב היישוב הר ברכה, עם 'רבה' רפורמית.

הרב ון דייק. צילום: יוטיוב / ישיבת איתמר

המפגש, שנערך במסגרת ועידת התפוצות של מקור ראשון, הוא אולי המפגש הפומבי הראשון של רב אורתודוקסי מוכר עם 'רבנים' רפורמים. זאת לאחר שבמשך מאות שנות קיומה של התנועה הרפורמית, הקפידו כל רבני ישראל שלא ליצור מפגש שכזה, שברור כי הוא תחילתו של תהליך לגיטימציה לתנועה. הרב מלמד הבהיר: "אני מרגיש כאילו הייתה פרידה ארוכה וצריך להשלים קצת, לספר מה קורה וללמוד אחד את השני. מעניין אותי לדעת איך חיים, מה המסגרת של הקהילה, איך לומדים, מה צורת הלימוד, מה הקשר עם הנוצרים והמוסלמים, ואני בטוח שכל השיחות הללו יחכימו מאוד. עוד לפני שאנחנו חותרים למה להגיע צריך להשלים קצת פערים חסרים".

סערה ציבורית רחבה התעוררה בעקבות מה שנתפס כפריצת הסכר שהעמידו כל גדולי ישראל כנגד התנועה הרפורמית.

הבוקר התראיין הרב יהושע ון דייק, רב היישוב רמת מגשימים וראש ישיבת איתמר, ותקף במלים קשות את הצעד של הרב מלמד.

הרב ון דייק הבהיר תחילה כי "אני מוכן לדבר לגופו של עניין ולא לגופו של איש".

הרב ון דייק: 

היה קונצנזוס, מהיהדות האולטרה חרדית עד היהדות הכי ליברית. כל היהדות החרדית, כל גדולי רבניה, כולל היהדות בארצות הברית שבראשם עמד הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק שהוא היה מנהיג המזרחי בארצות הברית. נחשב הרב התלמיד החכם המופלג המוערך ונקרא לזה היותר מזוהה עם הזרם מודרני – מאז ומעולם סירבו להפגש עם הרפורמים בצורה פומבית.

סרב להיפגש עם הרפורמים. הרב סולובייצ'יק

ולא סתם הייתה אידואלגיה שאנחנו לא מכירים בתנועה הרפורמית כתנועה. היא תנועה שמקעקעת את תורת ישראל, עם ישראל, היא תנועה שגרמה לתבוללות עם ישראל, היא תנועה שבעבר ניסתה למחוק את ציון ואת ירושלים. ניסתה להכניס יהודים שאינם יהודים, וכן הלאה.

כתנועה היתה לזה התנגדות מוחלטת והיה לזה קונצנזוס. מאז הקמת הרבנות הראשית לישראל לא היה רב ראשי אחד שהסכים באופן פומבי להפגש עם רב רפורמי.

זה לא סתם! הייתה פה אידואלגיה שלנו – אין הכרה!

אני רוצה להדגיש – כל יהודי (בקהילה הרפורמית לא ברור לי מי יהודי , יהודי זה מי שאמא שלו יהודיה, התנועה הרפורמית קורא להרבה יהודים שאינם יהודים – יהודים) כל יהודי שהוא יהודי לפי ההלכה, אני מוכן לשבת איתו לדבר איתו, לשוחח איתו, כמו להבדיל שבתנועת חב"ד – הרבי מליובביץ היה מוכן בזמנו לשבת ולקבל אליו כל יהודי. אבל הוא ראה את הצד היהודי שבו, ולא הכיר אף פעם בתנועה או במה שהוא מייצג, כי הייצוגיות היא המקעקעת את הקיום היהודי.

היו עוד תנועות שפרשו מתורה ומצוות. כגון התנועה הציונית, שחלק גדול מראשיה היו אנשים לא דתיים, ולפעמים אנשים כופרים. אבל הם לא ראו כאידואלגיה התבוללות. הם לא ראו כאידואליגיה שזה בסדר שיהודי מתחתן עם גויה.

גם דוד בן גוריון, חילוני גמור, קיבל החלטה שענייני היהדות בישראל יתנהלו רק על פי היהדות האורטודוקסית.

בדיוק! זאת אומרת שראש הממשלה הראשון הבין שזה הדבר היחיד שישמור על העם היהודי כעם יהודי, בנושא של יוחסין, גיור והכרה של גיטין וקידושין. כי בלא זה לא נוכל להכיר אחד את השני כיהודי! כי מנין שהוא יהודי אם יש תנועה שמקבלת כל אחד שרק מצהיר שהוא יהודי בלי גיור כהלכה ובלי שום דבר? אז זה לא אותו עם! ולכן גם דוד בן גוריון החילוני הבין שיש דבר שעליו אי אפשר לותר, והוא הקים את הרבנות הראשית שתהיה אחראית על כל נושא היוחסין.

הוא הבין שאם אנחנו רוצים עם אחד, אנחנו חייבים להכיר ברבנות האורתודוקסית, שהיא מכירה מי יהודי ומי לא יהודי, מי שייך לעם היהודי ומי לא שייך.

קבע שהיהדות במדינה תהיה אורטודוקסית. צילום: לע"מ

אז מה קרה כאן? פתאום – קיבלו הכרה! ולא סתם שיחה, אלא שיחה שהיא היא ההכרה!

"צר לי, אין לי תשובה… זה בית מדרש אחד שלא היה בו מחלוקת מאז ומעולם, אני למדתי בישיבת מרכז הרב, באותו זמן היה הרב הראשי הרב אברהם שפירא זצ"ל – ככה הוא נהג, כך הרב קוק נהג, כך הרב הרצוג נהג, כך הרב אונטרמן נהג, כך נהג הרב עובדיה יוסף, כך נהג הרב יצחק ניסים, כך נהג הרב בנציון חי עוזיאל… אין לי תשובה! מאז ומעולם אנחנו אוהבים כל יהודי באשר הוא באופן פרטי, ואנחנו לא מכירים בתנועה כדבר לגיטימי!

וזה מאוד ברור למה. היום הסכנה עוד יותר גדולה. בגלל שעד לפני כמה עשרות שנים התנועה הרפורמית בכלל לא הכירה במדינת ישראל, היא השמיטה את ירושלים, לא היו להם שאיפות ציוניות, להיפך – הם מחקו את זה. היום, כשהם רואים שבחוץ לארץ התנועה קורסת, אין להם המשך בגלל נישואי התערובת והקהילות הולכות ומתדלדלות, אז הם מנסים להכנס בדלת האחורית למדינת ישראל, ומנסים לקבל הכרה לבתי דין לגיור, והכרה לגיטין וקידושין, לכשרות, לכותל המערבי…  ופה הסכנה גדולה. ומאוד חשוב להסביר למה: לכאורה כמו ששם לא מכירים בהם – גם פה לא מכירים בהם. וזאת טעות גדולה. יש הרבה יהודים חילונים שרחוקים מתורה ומצוות, אבל חשוב להם להתחתן על ידי רב, להתגרש על ידי רב. כשיעשו אירוע כמו חתונה הם יבקשו כשרות. אבל הם לא מבינים את ההבדלים. אם יש רבנות, בד"ץ…

הם תינוקות שנישבו, ועדיין רוצים משהו יהודי. אבל הרפורמים – אולי זה לא תינוק שנשבה אלא להכעיס!

יכול להיות גם שם תינוקות שנשבו, אבל זה לא הנושא. גם בתנועה הרפורמית התינוק שנולד לקהילה הרפורמית הוא תינוק שנשבה. אבל הנושא העקרוני הוא האם הם מקבלים הכרה. הם ביקשו להיות זרם שמוכר במדינת ישראל. פה הסכנה היא שיש הרבה חילונים שלא מבינים את הבדלים. אם אני אגיד להם הרב הזה פסול והרב הזה לא אז יגידו – זה כמו שהבד"ץ פוסל את הרבנות.

יאמר האדם שלא מבין בזה – מה אתה רוצה, מה הבעיה שאקח כשרות מהרפורמים? אפילו רב פלוני הלך ונפגש עם כולם…

על זה אני מדבר.

אני חושב שמה שאמרתי, רוב רובם של רבני ישראל מסכימים. זה מוסכם על כל רבני ישראל מכל המגזרים. וזה לא השתנה אלא התחזק. לא לתת להם הכרה במדינה זה דבר עוד יותר קריטי מימים עברו.

אנשים אומרים – זה רק פורמלי. למשל – תן להם בכותל איזשהי אחיזה, מה זה משנה, זה רק פורמלי?  יש פה תכנית שלבים. אם הם יקבלו מחר אחיזה בכותל, הם אחר כך יגיעו לבג"ץ, ויגידו – אם אנחנו במקום המקודש קיבלנו חלק, למה שלא נקבל חלק בבתי דין לגיור וקידושין? ולמה שלא נקבל חלק במקוואות? ולמה שלא נקבל חלק במתן הכשרות? ומכאן הפירצה. לא יהיה ברור מי רב בישראל ומי לא רב בישראל, מי יהודי ומי לא יהודי. זה יכול להיות חורבן גדול לאומה.

אם בכותל כן, למה לא בגיור וכשרות? צילום: הדס פרוש, פלאש 90

זה לא שנאה נגד האדם, זה מאבק קשה נגד תנועה, שגם אם היא טועה וגם אם היא תינוק שנשבה זה לא משנה. היא מרבה התבוללות בעם ישראל, היא מרבה אי ודאות בהכרה מי יהודי ומי לא יהודי.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.

הרפורמים מודים: מנסים לחדור לישראל

התנועה הרפורמית ידועה בהתנגדותה ההיסטורית לציונות ולהקמת מדינת ישראל. לאורך כל שנות הקמת המדינה התנגדה התנועה הרפורמית לבניין הארץ. בשנים האחרונות, נראה כי את ההתנגדות לציונות מחליפה מגמה חדשה: דריסת רגל גוברת והולכת בתוך החברה הישראלית, תוך השתלטות על מוקדי כוח והשפעה.

אתמול, לראשונה, אף נפרץ מחסום שרוב ככל רבני ישראל לאורך ההיסטוריה מאז הקמת התנועה הרפורמית הקפידו לשמור: לראשונה נפגש רב אורטודוקסי ידוע, הרב אליעזר מלמד רב היישוב 'הר ברכה', לשיחת ועידה ושיח פומבי ומקרב-לבבות עם 'רבה' רפורמית, צעד שקיבל תהודה רבה. נראה כי הרב מלמד משמש – ביודעין או בלא יודעין – כמקפצה בתהליך אותו מנסים הארגונים הרפורמיים לקדם, כשבסופו הכרה חברתית ואף חוקית בהם כזרם לגיטימי ביהדות בישראל.

הסכר נפרץ. הרב מלמד וה'רבה' דלפין הורווילר

היום (ב') בועידת התפוצות של מקור ראשון, הודה נשיא האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת, 'הרב' הרפורמי סרחיו ברגמן: "יש לנו החלטה ארגונית לעלות לארץ לחדור לחברה הישראלית, לבנות בארץ".

במהלך דבריו הסביר 'הרב' ברגמן כי כיום ישנם כ-1.8 מיליון אנשים בעולם המגדירים עצמם חלק מהתנועה אותה הוא מייצג, וכי בניגוד לעבר, כולם רואים עצמם כציוניים. "בניגוד למה שהיה לפני 200 שנה, בהקמה של התנועה בגרמניה, אי אפשר להיות יהודי רפורמי כיום אם אתה לא ציוני. העניין של הציונות מאוד מרכזי אצלנו. זה אגב לא אומר שאין ביקורת על הממשלה, אבל יש תמיכה למדינה".

עוד הוסיף: "יש עלייה לארץ והקמת תנועה מקומית, חוץ מהרצון לחדור לישראל יש כאן החלטה להיות בארץ, לבנות בארץ, ליצור בארץ".

ברגמן. צילום: ועידת התפוצות של מקור ראשון

בדיקה קצרה של פעילות הקהילה הרפורמית בישראל מעלה שאכן ישנה החלטה להתערב ככל האפשר בנעשה בישראל. בד בבד עם הגברת הפעילות הרפורמית, מתגלה כי רבנים רפורמיים רבים מקדמים אג'נדות שמאל רדיקאליות ואף אנטי-ישראליות.

ב-2017 הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי הוא מכיר בירושלים – לראשונה מאז הקמת המדינה – כבירת ישראל. החברה הישראלית הגיבה בשמחה גדולה, התנועה הרפורמית לעומת זאת גינתה את ההחלטה.

במכתב רשמי ששלח נשיא היהדות הרפורמית, ריק ג'ייקובס, בשם ארגוני התנועה הרפורמית נכתב כי "השגרירות האמריקאית צריכה לעבור לירושלים בזמן הנכון, לא נוכל לתמוך בהחלטת הנשיא לעשות כן ללא תכנית להסכם שלום".

"אין אנו יכולים לתמוך בהחלטתו להתחיל בהכנת מהלך זה בהיעדר תכנית מקיפה לתהליך שלום. בנוסף, העברה של שגרירות ארה"ב למערב ירושלים צריכה להתבצע בהקשר רחב יותר, המשקף את מעמדה של ירושלים כעיר קדושה ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים כאחד" נטען במכתב הרפורמי.

בית הכנסת הרפורמי פארק-איסט בניו יורק, ב-2015. צילום: רויטרס
בית הכנסת הרפורמי פארק-איסט בניו יורק, ב-2015. צילום: רויטרס

"אנו קוראים לנשיא לעשות כל שביכולתו כדי להתקדם במאמצים להביא שלום אמיתי לאזור ולא לנקוט צעדים חד צדדיים שירחיקו את החלום. אנו מברכים על ההזדמנות לעבוד עם הבית הלבן כדי להבין את היום שבו ירושלים באמת נהיית מגדלור של שלום", חתמו ארגוני הרפורמיים הגדולים את מכתבם.

מכתב נוסף, כמה שנים קודם לכן, היה דוקא מכתב תמיכה, חתום על ידי למעלה משלוש מאות מנהיגי קהילות יהודיות בארה"ב, רובן הגדול רפורמיות. המכתב נשלח ב-2015 לנשיא ארה"ב דאז ברק אובמה, ובו הביעו הרבנים תמיכה בהסכם הגרעין עם איראן.

במכתב נאמר: "כרבנים מכל הזרמים של היהדות אנחנו תומכים בהסכם, ומודאגים מהעובדה שראשי הארגונים היהודיים בארה"ב מאוחדים בהתנגדותם להסכם עם אירן, בעוד שאנו הרבנים וראשי קהילות יהודיות אחרות תומכים בהסכם ההיסטורי".

הרבנים פרסמו את המכתב באמצעות ארגון השמאל "עמנו".

במסמך עמדה שפרסם הארגון, כתב חבר הארגון הראביי הרפורמי סטיבן בוב, כי ההסכם עם אירן הוא "הסכם טוב עבור ארה"ב ובעלות בריתה, והוא ההסדר הטוב ביותר למציאות הבינלאומית הנוכחית".

הכור בבושהר. צילום: רויטרס

כדי להבין את פעילות התנועה הרפורמית בישראל, כדאי להכיר את ארגון 'שומרי משפט- רבנים למען זכויות אדם' ('רלז"א').

הארגון נוסד בשנת 1988 , וכיום הוא מונה מעל מאה רבנים, רובם המכריע רפורמים וקונסרבטיבים. ניתן לומר כי הארגון הוא זרוע פוליטית של התנועה הרפורמית בישראל.

רלז"א הינו ארגון שמאל רדיקלי, השותף לקמפיין הדה-לגיטימציה המתנהל כנגד מדינת ישראל וצה"ל. הארגון נתמך על ידי קרנות שפועלות לחרם על ישראל. ארגון רלז"א תופס מקום מרכזי מאוד בקרב הקהילה הרפורמית בישראל: כ- %35 מהקהילות הרפורמיות בישראל מונהגות על ידי 'רבנים' ו'רבות' החברים ב'רבנים למען זכויות אדם. בועד המנהל של רלז"א, חברים בעיקר 'רבנים' רפורמים וקונסרבטיבים.

כמה דמויות מעניינות מהז'אנר:

אחד מחברי הועד המנהל של רלז"א, אורי רגב, הינו רב רפורמי המשמש במקביל כמנכ"ל עמותת 'חדו"ש – לחופש דת ושיוויון' הפועלת בזירה הפוליטית והמשפטית לשינוי זהותה היהודית של המדינה.

יהוידע עמיר, פרופסור ורב רפורמי, משמש כיו"ר מועצת הרבנים המתקדמים בישראל. עמיר הינו בכיר ב'רלז"א', וחבר מזכירות בארגון. עמיר היה פעיל בתנועת 'שלום עכשיו', ואף שימש כגזבר התנועה.

גליה סדן, 'רבת' קהילת בית דניאל ברפורמית בתל אביב. סדן היא ממובילות הגיור הרפורמי, וחברת עמותה ב'רלז"א'.

עמותת רבנים למען זכויות אדם פועלת רבות, כאמור, בשיתוף פעולה עם ארגוני שמאל קיצוני כנגד מדינת ישראל וצה"ל. בין היתר, האשים הארגון את צה"ל בפשעי מלחמה לאחר מבצע עופרת יצוקה (2008), ואף השתתף ב'בישול' דו"ח גולדסטון המכפיש את ישראל בעקבות המבצע. רזל"א גם הגיש עתירה לבג"ץ נגד 'חוק החרם' שאוסר קריאה לחרם על גורם רק מחמת זיקתו לישראל.

פושעי מלחמה? חיילים במבצע עופרת יצוקה. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

עוד מספר דוגמאות: ארגון רלז"א עמד מאחורי קמפיין שהכפיש את ישראל בנוגע לניסיונות הסדרת הבדואים בנגב (ב-2013), האשים ישראל בהפרת החוק הבינלאומי במהלך מבצע צוק איתן במכתב ליועמ"ש (2014), מימן את ארגון 'תעאיוש' המייצר הפרות סדר נגד חיילי צה"ל, ועוד ועוד.

רוב המימון של רלז"א מגיע, כצפוי, מקרנות זרות ומדינות זרות. בין הקרנות התומכות ברזל"א ניתן למצוא קרנות בינלאומיות שמאלניות-קיצוניות באופן מובהק, ואף תומכות בארגוני טרור פלסטיניים כדוגמת 'החזית העממית לשחרור פלסטין', וכן קרנות המקדמות חרם על ישראל.

נראה כי התנועה הרפורמית תלך ותגביר את פעילותה בישראל, תוך שהיא פועלת מצד אחד כגוף רב השפעה שמאלי רדיקאלי שפועל בכל יכולתו נגד הצבא וההתיישבות, ומצד שני כגוף 'דתי ליברלי' שפועל לקבל הכרה ולגיטימיות, תוך גיוס גורמים מתונים בחברה הישראלית ובציבור הדתי. האם החברה הישראלית תמשיך להכיל את הסתירה הפנימית? ימים יגידו.

 

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.